מקצוע בח'? חבתן!

מרים ארזי מקלידה חומרים מרתקים ומדי פעם נביא אותם לבלוג לחשיפה.


בחבתניה "גת"
בתוכנו מס.197 3.2.1961 - כתב יהודה קראוס

החבתניה הינה מחלקה אשר בה, בדומה למטבח בקיבוץ, אינה מהווה ענף מכניס, אולם אין המפעל יכול להתקיים בלעדיה. הכרחי לאחסן את הסחורה המוכנה עד לעונת היצוא. ובכל זאת, לא לעתים נדירות כאשר עלי לגשת להנהלת המפעל בקשר לפיתוח מחלקת החביות, מתקבל אני במלים:" אם ברצונך לקבל משהו, אזי רק בעברית". ואז אני יודע שפנייתי תסתיים בלי תוצאות. על-אף הכול עלה בידי להקים מפעל חביות נאה  עם שלושה בעלי מקצוע מעולים.
בהזדמנות חגם של עובדי "גת", ברצוני להביא לידיעת הציבור, אחדים מן ההישגים של מחלקת החביות, שכאמור נוסדה על-ידי, וכים הינה ענף מסודר ומצויד כהלכה בכוח אדם ובמכונות.

מתוך האלבום של גרי בר שלום
כמות החביות הנמצאות בשימוש בית החרושת עולה ל-6000 חביות שנמצאות תמיד במחזור ובאורח טבעי זקוקות לתיקון. החבר אורי פולק גילה הבנה מלאה לצרכי המחלקה ועמד לצידי בכל פעם כשהיה צורך לרכוש ציוד חדש. בעונת הזיתים נזקקנו ל-1000 חביות בערך, בשביל פלפל -600 חביות, בשביל מיץ ג' ד' - 750  לתרכיז - 1400, לרסק עגבניות 900 חביות אמריקאיות שהורכבו על-ידינו. מלבד זאת הרכבנו חביות ישנות שיצאו מן השימוש, חביות קטנות בנות 50 ליטר. חבתן אחד מסוגל להרכיב שבע חביות כאלה במשך יום עבודה. חביות קטנות אלו הן בשימוש המיציה לאחסנת הסקווש.


ברשות החבתניה שני מחסנים גדולים שבהם מסודרות החביות (לאחר תיקון) בגובה של חמש קומות. נוסף לכך יש אולם גדול המכיל חביות מלאות הערוכות בקומות  עשויות ברזל. החביות מורמות שם במכשיר הרמה.
אני תקווה כי עתה יעלה בידינו להניע את ייצור החומץ. לרשות העוסקים בייצורו  העמדנו כבר 300 חביות.
 בכך אני מסיים את סקירתי הקצרה עד למסיבה הבאה.
יהודה קראוס


צילם עמרם נבו 1952-54

בהספד ליהודה קראוס כתב כך אלכס ברנע

יהודה קראוס איש החביות

יהודה קראוס, עם סיום עבודתו ב"גת".
יהודה עלה ארצה באוניית מעפילים וישב בעתלית. אחרי שחרורו היה קודם בחבורה בחדרה ואחר-כך הצטרף לגבעת-חיים. בחו"ל מקצועו היה זגגות.
בשנות ה-40 הוקמה בגבעת-חיים חבתנייה, שעיקר תפקידה היה לייצר חביות עץ, שבהן נהוג היה לשלוח את המיצים והתרכיזים של "גת" לחו"ל.
בחבתנייה למד יהודה את מקצועו החדש, בו התמיד במשך שנים רבות.
בראשית שנות ה-50 החליטו ב"גת" להרכיב במקום את חביות העץ הדרושות לבית-החרושת. יהודה עבר לעבוד בבית המלאכה הזה.
העבודה הייתה קשה מאוד. העצים הגיעו מאיטליה ובעזרת פטיש מיוחד הקיפו את החביות בחישוקי ברזל והתאימו להם מכסים. ניקו את החביות בקיטור וציפו אותו מבפנים בפאראפין. 
מדי פעם היה צריך לחזק את החישוקים של החביות בהן איכסנו את המיצים, כדי שהמיץ לא ידלוף והחביות לא תגענה לחו"ל ריקות. 
לעיתים נסעו לנמל לחזק את החישוקים, חיזוק אחרון לפני ההפלגה. 
במשך הזמן הוכנסו שיכלולים.
ניקינו מכונות חדשות להכנת החביות ועבדו איתן עוד כארבעה פועלים.
אך הזמן חולף ואיתו משתנים דברים רבים. 
חביות העץ חדלו לשמש למשלוחים, במקומן באו חביות פח ומיכלי פלסטיק. 
יהודה נשאר עם אחד הפועלים, ובמקום חביות הכינו משטחי עץ וגם תיקנו אותם. 
ושוב חלף הזמן ואיתו עלה גילו של יהודה והוא עבר לעבוד בבוטניה, בעיקר בהכנת הקרטונים לאריזת הקופסאות.
אך עכשיו לאחר שמלאו ליהודה 81 שנה, הוא נחלש והעבודה היתה קשה לו מאוד. בצער רב נאלץ להפסיק את עבודתו בייגת". פרישתו מ"גת" צויינה במסיבה נאה ובמתנה יפה.

תגובות

  1. סיפור חביב עם ניחוח של ההתיישבות העובדת והיוצרת.
    חבתניה? יפה איך הצמידו למפעלים גם שמות בעברית לבעלי מקצוע ולמפעל באותו משקל כמו צרכניה, יצרניה...

    השבמחק
  2. ווואו אבי עבד המון שנים בחבתניה איזה מרגש להזכר..לאבי קראו..צבי פרידמן מחדרה..זוכרת כילדה שעבד עם פנחס.שמעון.דוד. ולהם משותף אחד כולם היו רומנים..אבי הביא את המקצוע מאביו ברומניה שעבר מאב לבן..מרגש ברמות קיויתי שאמצא צילום של אבא שלי....אולי יש ברלבומי הארכיון אשמח לקבל..תודה לאה פרידמן חדרה

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

מבצע בוקר בפעוטון / ערה

שתי תמונות / היידי עפרון

עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

ראי אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאד / חנהל'ה פרנקל

האחד במאי / היידי עפרון

הסיפור מאחורי הסיפור / חנוש מורג

מה תגיד סבא ברונו? / נעה בוכהולץ

ארכיון

הצג עוד