חוכמת ההמונים וגם קצת עוגמת נפש / היידי עפרון

זו כתבה חמוצה-מתוקה. למה?
בגינת המשחקים החדשה ליד החשמלייה יש שלטים חדשים המספרים על ההיסטוריה של גני המשחקים בקיבוץ. תהליך הפקת השלטים היה מרתק, והתוצאה, בעיני, התקבלה טוב. אז זה הצד המתוק.



ומה הצד החמוץ?
שכבר חרטו על אחד השלטים בברבריות. אני מאמינה שאלה ילדים, וזה אולי נראה להם כשובבות מצחיקה אבל אותי, האמת, זה ממש מבאס... אולי גם אתכם, המתעניינים בהיסטוריה.



ואחרי שחלקתי אתכם את עוגמת הנפש שלי אז הנה קצת על התהליך
הרבה שנים מתכננים את גינת המשחקים החדשה ליד החשמלייה . אחרי שסופסוף הורידו במבצע מיוחד את עמוד החשמל הגדול, לקח עוד הרבה זמן עד שהגינה קרמה עור, גידים ומתקן משחקים מהודר וגדול בסיוע המועצה האזורית.

ואיך נולדו השלטים?
יום אחד הופיע רוברט קולייר בארכיון והציע שבפתיחה של גן המשחקים, יציגו תמונות של גן המשחקים הישן ליד הגנים, שצילמו חברים.

גן שעשועים ליד הגנים - צילם יובל נקר

חשבתי שזה רעיון מעניין ומשם זה התחיל להתגלגל...

שלטי שימור ברחבי הקיבוץ לכבוד שנת ה-60, צילם יוסי רום


הרעיון להצבת השלטים אינו חדש. בשנת ה60 לקיבוץ היה פרויקט מקסים של הצבת שלטים למבנים היסטוריים ולעצים ברחבי הקיבוץ. אם כך, למה לא להעמיד שלטים גם בגן השעשועים החדש?

החיבור בין עבר להווה (ועתיד כמובן) הוא אחד מהנושאים שהארכיון מנסה לתת לו דגש בקהילה. כבר דובר רבות על החשיבות של השורשים והחיבור של האנשים למקום שבו הם חיים.

התחלתי לדבר על הנושא עם אייר רום. אייר לקח על עצמו בהתנדבות לקדם את הנושא. לפניו היו עוד אנשים שלקחו חלק בנושא (ציון נואמה ולפניו גיא פיינברג). איפה דיברנו אייר ואני על הנושא? כמובן, בדרך לזרוק את האשפה... או סתם בשביל ליד הבית.

איור מלפני כמה שנים, של אייר רום שחווה הרבה תסכולים במהלך התהליך ארוך...

לשמחתי גם אייר אהב את הרעיון והתחלנו להוציא אותו אל הפועל.


תכלס שלטים
החלטה על הצבת השלטים התקבלה בהתייעצות עם עוד אנשים, אלה שאכפת להם, אלה שעסקו בשילוט בחג השישים ועוד... וכמובן גם אישור תקציבי לנושא...

אחרי שהוחלט לתת במה לגני השעשועים של פעם (שהורדו ברוב המקרים בשל בעיות בטיחות), מצאנו בארכיון תמונות רבות של גני משחקים.

ידענו שיש לנו תקציב לשלושה שלטים בלבד ולאט-לאט התמקדנו במספר מתקנים.

חוכמת ההמונים
אחרי שדיברנו עם חנוש, תמי, דן שגיא ועוד "אנשי זיכרונות", לקחנו את הצילומים של גני המשחקים והבאנו אותם לחדר האוכל.
בחדר האוכל העברנו את הצילומים בין האנשים וכל אחד הוסיף פרטים. ראוי לציין שהייתה חגיגת נוסטלגיה נחמדה. גרשון שפע כמובן הוסיף הרבה פרטים על המתקן בבריכה.
בעזרת גרשון גילינו שהמתקן בגן המשחקים של הבריכה היה תרומה של בני ברית ניו יורק, ומצאנו טקסט מרתק של האיש שהביא את התרומה (נמצא בסוף הכתבה הזו).



לאחר שזיקקנו את המידע שקיבלנו והתמונות עברו שיפוץ קל (תודות לרם עפרון), יצאנו לדרך.

אז ככה נולדו להם השלטים. 
מקווה שנדע לשמור עליהם.



אריה שילה 1955, העשרת החיים החברתיים – הוספת גן שעשועים
התנועה הקיבוצית נמצאת מאז היווסדה בתהליך מתמיד של תסיסה והתפתחות הן בשטח המשקי והן בשטח החברתי. נאמנותנו לעקרונות היסוד לא מונעת מאתנו דאגה וחיפושי דרך מתמידים לשיפור מצבנו המשקי והעלאת רמתנו החברית – תרבותית. בשטח המשקי הננו מטפלים בייסוד ענפים חדשים, בהרחבה ובייעול בענפים קיימים, בהרמת אחוז העבודה המכניסה ובשטח החברתי-תרבותי אנו שוקדים על הבעיה איך להפרות את חיינו תוך מאמצים כלפי דמות הולמת לחיינו, הגברת הפעולה האומנותית בעזרת חוגים לציור, להקות דרמטיות, מקהלות, פעולה סמינריונית-עיונית וכדומה.

לא תמיד אנו מבינים די הצורך שהתקדמותנו משביעת רצון באחד מהשטחים היסודיים של חיינו – כלומר בשטח הכלכלי ובשטח החברתי – חייבת להתבצע ביחד ובאותו  הזמן ואין לקפח את זכותה של האחת על חשבון חברתה. קיימת השפעת גומלין חשובה בשני השטחים הללו המשלימים הדדית.

במרכז כל תעשיה של יצירת חברה קיבוצית ערה, בונה ומתפתחת עומד האדם, אשר נתבע לתת לפי מיטב יכולתו לקידום החברה כולה.
האם מישהו יעלה על הדעת שנצליח לרתום את חברינו לגילוי יתר יזמה ומאמץ בשטח העבודה והייצור בלי שבאותו הזמן נחזק אצלם את הכרתם שאמנם דרכנו הקיבוצית אף מבטיחה יותר שלמות, שלמות של כל אחד עם עצמו ושל כל אחד כפרט עם החברה כולה.
חברינו צריכים להיות משוכנעים שחיינו יותר יפים, יותר מאורגנים, מאשר החיים הסובבים אותנו בחוץ ושיש תמורה וסיפוק של הצרכים, קטנים וגדולים, חומריים כרוחניים בביתנו הקיבוצי. חברינו צריכים להרגיש בחיים היומיומיים שיש קשר בין התקדמותנו בשטח המשקי לבין התמורה שאנו יכולים לזכות בה על ידי הנאה מרמת חיים יותר גבוהה. וגם נהפוך הוא: עלינו לדעת שבאשר ירגישו שיש דאגה לסיפוק צרכיהם החברתיים-תרבותיים הן בשטח של הנאה אמנותית והן בשטח של בילוי זמן נעים, יהיו יותר מוכנים ומוכשרים למאמץ יתר לקידום עניינינו הכלכליים.

נראה לי שלא אטעה אם אגיד שהתפתחותנו המשקית בשנים האחרונות ראויה לציון מיוחד:
פותחו שטחים נוספים רבים לחקלאות אינטנסיבית, הוספנו ענפי ייצור חקלאיים וחרושתיים ואם גם נשאר כר נרחב להתפתחות וייעול נוספים הרי יש להתברך בהישגינו.
יחד עם זאת קיימת אצלנו הרגשה שלא מספיק עשינו בשטח החברותי-תרבותי. ההזנחה בשטח הזה תתוקן רק על-ידי השקעת מאמצים רבים ומגוונים, הן מחשבתיים והן מעשיים. הצהרות בלבד לא ישנו מאומה, יש לתכנן ולבצע ולפני הכול עלינו לדעת: כפי שאין התפתחות משקית-כלכלית בלי הבטחת הציוד הדרוש, כן אין כל תקווה לשיפור המצב בשטח החברתי בלי שנדאג בעוד מועד לכלים הדרושים. אינך יכול לצפות ליבולים רבים בשטח החקלאי בלי הכנת השטח, בלי חריש, זבול ועיבוד אינטנסיבי ואף לקצור לא תוכל את פרי עמלך מבלי המיכון והציוד הדרוש, כן לא תתכן פעולה תרבותית מוצלחת בלי הבטחת הכלים הדרושים שהן בשטח התרבותי: מבנים כגון בתי תרבות, חדרי מוסיקה ועיון, כלים לתזמורת, צבעים ומכחולים לחוג הציור, ספריה וכו'. לא נצליח לארגן פעולה ספורטיבית למבוגרים ולא נבטיח חינוך גופני לילדנו ראוי לשמו בלי מגרשי ספורט, מכשירים, אולם התעמלות, בריכת שחייה וכדומה.

קיבוצנו תמיד הצטיין בהבנה ואהדה לצרכים החברתיים ואף ידענו תמיד ליצור כלים מפוארים שאפשרו פעולה חברתית ותרבותית מגוונת. גבעת חיים הישנה הייתה בין המשקים הראשונים שהקים בית תרבות, התקין ברכת שחייה ובנה אולם התעמלות שאפשר פעולה ספורטיבית ענפה.

לא מקרה הוא שאפילו חברינו המבוגרים זכו בתחרויות שונות בפרסים או מכובדים: בהתעמלות, בשחייה ובמשחקים ולא ארחיב כלל את הדיבור על ילדינו שפרסמו את שם משקנו וחברתנו בכל תפוצות הארץ. הייתה זו תוצאה של רצון החברה כולה להגיע להישגים בשטח זה של נכונות חברינו וילדינו לתרבות מבנים וכלים אשר אפשרו פעולה אינטנסיבית ורב-גונית. האיחוד עם חברינו מכפר סולד ויגור אף מגביר את המגמה הזאת של דאגה לחיים חברתיים-תרבותיים וספורטיביים ערים.
בעקבות הפילוג היינו נאלצים לנטוש את הנכסים אשר יצרנו בשטח החברתי-תרבותי והננו עומדים היום בנקודתנו החדשה על בתיה היפים והגינות הפורחות והיש המשקי שנוצר, דברים אשר ממלאים את לבנו גאווה מוצדקת.

אך לצערנו אנו בראשית הדרך ביצירת המבנים והכלים לפעולה חברתית. בית התרבות אשר בבנייתו ובריכת השחייה הם עם הספרייה הלבנים הראשונות לשיקומנו בשטח זה. עוד רבות עלינו לעשות...

והנה אנו פונים היום לחברנו ברעיון חדש אשר הגשמתו יכולה לתת תרומה חשובה להעשרת חיינו החברתיים ונוסף לזה יכולה להוות מקור ומעיין בלתי אכזב של הנאה ובילוי זמן נעים:

הבה ונקים מגרש שעשועים ומשחקים קבוע אשר יהיו בו אלמנטים רבים ומגוונים להתעסקות מעניינת לילדים ולמבוגרים. כידוע לחברים קבלנו במתנה ציוד חדיש מ"בני ברית" בניו יורק למגרש שעשועים. הציוד מורכב מנדנדות, מגלשות, קרוסלה וכו'. עלינו להרכיב את הציוד ולהשלימו תוך הכנת מכשירים נוספים. המגרש כולו יהיה טבול בתוך ירק של גינה עם דשאים ושיחים מצילים ואף ספסלים לא יחסרו שם למנוחת החברים והילדים. הסידור הזה ידוע לנו לפי דוגמת "הלונה-פרק" שמידי פעם היינו רגילים להקימו לתקופה קצרה. אולם הפעם הכוונה לדבר קבוע לכל ימות השנה.
נקים ליד בריכת השחייה הגדולה בריכה קטנה יותר לילדים ולמבוגרים הלא-שחיינים ואף הם ייהנו ובלי סכנה בימי הקיץ הלוהטים מהמים המרעננים.
ליד מגרש השעשועים לילדים נתקין שטח מצופה בטון או זפת לסקטים. כמו-כן בתכניתנו לבנות מסלול למשחק עלות (קעגאל באן), התעסקות שכמעט לא ידועה בארץ, אך אנו יודעים אותה מזיכרונות נעורינו ויודעים להעריך אותה כבילוי זמן נעים ואף בריא מבחינה רוחנית.
כמובן לא נשכח מגרש לכדור סל וכדור אף שבחסרונם אנו מרגישים יום-יום כאשר אנו מתכננים את פעולת הספורט בשביל ילדינו.

ואחרון אחרון חביב: אנו רוצים לנטוע חורשה גדולה אשר בצילה חברינו וילדינו ימצאו צל ומרגוע, דבר חשוב עד מאוד אם ניקח בחשבון את הפעולות שציינו לעיל אשר דורשות מאמץ ספורטיבי. לא נשכח אף לבנות שולחנות וספסלים כדי  לאפשר לחברות שונות של חברות וילדים לסעוד בצורה נאה את סעודתם הקלה.

כל האלמנטים האלה יהוו מערכת של כלים רבים ומגוונים שלובים זה בזה על –ידי הפארק היפה שבתוכו הם יותקנו. הורים וילדים, חבורות ומשפחות יוכלו שם לבלות בשעות הפנאי, בשבתות ובחגים ובחופש השנתי את זמנם להנאתם הרבה. סבורני שפארק כזה גדול ומתוכנן ייתן הרבה לכולנו וכל אחד מאתנו כקטן וכגדול ימצא שם משהו שיעניין אותו וירתק אותו.
כל התכנית הזאת אמנם אמביציוזית במקצת ובוודאי יהיו חברים בתוכנו אשר יטילו ספק ביכולתנו להרים את המשא הזה. יהיה גם מי שיחשוב שאין עדיין לדבר על ביצוע תוכנית כזו בו בזמן שעוד שטחים חיוניים כה רבים לא סודרו.

לספקנים בתוכנו נגיד:
בכוחות משותפים נוכל למשימה הזאת! הרי חלק של הציוד כבר לרשותנו ועלינו רק להפעיל אותו. אנו גם מקווים שרעיון זה עשוי למשוך אוהדים מבחוץ וכבר נתקבלו תרופות ועזרה למימון שמאפשרים התחלה. על נחיצות הדבר וודאי אין חולקים, כי כולנו מאמינים שהגשמת הרעיון הזה יוסיף דבק חברותי חשוב לליכוד החברה כולה, ליתר חיזוק של הקשר בין אבות ובנים, לבילוי זמן מתוכנן ונעים, להרגשת בית טובה ולתקון אותו האיזון שנחוץ בין רצוננו להגיע להתפתחות משקית  מהירה תוך מאמצים של כל אחד מאתנו והסיפוק של הצרכים החברתיים-תרבותיים.
ייתן נא כל אחד את חלקו לביצוע המפעל במחשבה ובתכנון ובביצוע הממשי.
22.2.55 אריה שינדלמן.

לכתבות נוספות של הארכיון

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סדר זה סדר... / חנוש מורג

סיפורה של תמונה / חנוש מורג

קבוצת רותם? קבוצת אורן? אנא הושיעו, הארכיון מבולבל!

טעימות לשבועות!

חלקת הדשא האלוהית / היידי עפרון

הארכיון תחת מטריית ניהול המידע / היידי עפרון

זיכרונות ילדות מכיתת גפן / אראלה בורנשטיין (לברון), 2017

מי אני ומה שמי?

רק תמונה אחת... היידי וחנוש