לכבוד טו באב, לקט ברכות נישואים
אוסף מרתק של ברכות לחתונות. כן, כן כך זה היה פעם... פעם השקיעו בברכות.
רובן נכתבו על ידי עדי נחמני, חנהל'ה פרנקל וגם משה נתיב.
לרגל החג – מעשה בדייג
הוא בן אדם צנוע וענו
ונח, מין צדיק בדורותיו
רוק וותיק שבמיטב שנותיו
דיג בודד אשר מעת לעת
נהג לדוג בים הרחוק או-באגם שקט
ולאו דווקא במים עכורים
ויום אחד פתאום לכד כמסופר באגדות וסיפורים-
דגת-זהב מגזע מצוין
בקרבתו הקיבוצית-במעין!
ראה אותה ניצבת ממולו-
והתאהב בה כל-כלו
אכן ניחן בטעם משובח.
ולפיכך מיד ברך "הרי את
מקודשת"
(מי כאן לכד, ומי נלכד ברשת?
בעצם, מה חשוב? הבדל של מה-בכך),
ודאי, היחסים שבין בני הזוג
לא נתפשים כ"דיג" בדיוק;
קשר יותר הדוק השניים קשורים:
של יציקת בטון- מטעמים ברורים
בחרנו בדמוי משטח הבניין_.
יבנו אפוא ביתם יפה וחם-איתן
אצלנו פה, בית מוקף גנה
המתאימה תמיד גם לפריחת נורית
שתקלט, תגדל ותתרבה (מכל בחינה!)-
זאת אחריות, אורי, אישית וציבורית.
בשעת הניחכם את אבן-הפינה
שאו ברכה שניכם, הזוג דיג!
אכן היום הזה הוא חג,
מיטב
האיחולים
כפולים
ומכופלים!
חתימת הזוג
החתן: אורי דייג
הכלה: נורית
חתימת המזכיר: מורדי מורג
-----
חתונת בני ודפנה – כ"ו אלול תשל"ט
18.9.79
בתחילתו של סתיו חתונה מתרחשת,
כמעט לפני ששנת תשל"ט
סוגרת בפנינו את הדלת.
עוד לא הזמן לברך כאן את כל הקהל,
הערב נברך במיוחד את הזוג כמקובל.
לדפנה ובני, שהיום נשואים,
מיטב הברכות והאיחולים
דפנה, שמקורה בתל- אביב,
מצאה שהקיבוץ לא רק תחביב.
לאט לאט למדה עם מי ומה
יש
לה כאן עסק
וכבר עכשיו יש לה אפילו ותק.
ובני, שבן קיבוץ הוא כמובן, מאז
ומתמיד היה בדפנה מעוניין.
לחיי הזוג נרים כוסית
נאחל לזוג הצעיר בעל הוותק
שיכו שורשים עמוקים במשק
להורי לאחים ולכל בני המשפחות
הרבה הרבה נחת ומזל טוב!
חתימות בני הזוג
הכלה – דפנה
החתן – בני לנג
חתימת המזכיר: חנוך
-----
חתונת דבורה ושמוליק
ביסוד החמולה של לקר – לברון –
כה לחי, בית לברון ובית לקר!
שמעו ניסיון של פזמון
(הלוואי ויושלם ללא תקר...)
תאמר בהתחלה בקול רם שהחינו
לחתן ולכלה ששניהם בנים שלנו
אחרי אמנון ודרורה זה מזמן לא קרה
(
או הוא זר או היא זרה), -
עד אשר הוכיחה דבורה שניתן להינשא
לחינוך
של משק זה.
ובכלל מבט אחורה
ילמדכן מה טיב דבורה
בחברת הילדים וכמו כן בשדה-תרבות
מלבדה רק מעטים מגשימים חלוציות
גם בקליה– ובכלליה...
ואשר לשמוליק לקר: לו ערכנו איזה סקר
מי הבן המקובל
שרוחשים לו בקהל
אהדה בלי קץ וחקר
היה זוכה אז במשאל
כמעט בשיא – הוא שמוליק לקר;
הן הדבר הוכח – נודע
כשנבחר סדרן-העבודה
(כמו-כן אושר לימוד הרפואה
(לד"ר זה שלעתיד לבוא.) אבל
הנבואה
איננה ענייננו, היא
נתנה לדבורה הנביאה, לשמואל הנביא.
ואנו לא מפליג בזאת...
רק נברך ונתברך בהתחתן שתי משפחות
ברוך שהגיענו!
הרי הבל ההון
והסטאטוס הו שקר-
זאת סיסמת בית-לברון
גם סיסמת בני-לקר.
לכבוד נשואי הזוג שמוליק ודבורה
נשתה לחיים ונצא לרקוד הורה!
חתימות בני הזוג
הכלה – דבורה
החתן - שמוליק
חתימת המזכיר: חנוך
------
חתונת הגר ורן ט' סיוון תשלט 4.6.79
מזל טוב להגר ורן
למחזור י"א – מזל טוב!
המעגל, שהחל בנעמי פרנק
נשלםהיום. בסימן טוב.
הגר, "גגי" או
"שקדיה""
א יחס (ייחוס, באידיש) שם דבר!
הרחיקה עד חמדיה
כדי למצוא גזבר...
( - ואל תקל זו בעינינו –
היכן בכלל אפשר
למצוא שילוב זה בזמננו:
רוחב לב אצל גזבר?)
וברכותינו להגר
עת לכתה אל המדבר (הגזבר):
ברכת אחיה של רבקה
כאשר הגיעה לפרקה,
ברכת מחזור, באהבה:
אחותנו – היי לאלפי רבבה!...
חתימות בני הזוג
הכלה – הגר שקדי
החתן- רן
חתימת המזכיר: חנוך
חתונת הלה
ומשה, י"ד תמוז תשמ"ו 21.7.86
הלה ומשה – מה
נאמר מה נגיד
ראשונה לחופה,
כך ידענו תמיד.
חברו פה ביחד
בירה וקיבוץ
ומה לתוספת בעצם
נחוץ!!
ובעצם היום,
מרגש ושמח
דוהרת הילה
בהילה סביב ירח
שמשתה זאת הנערה
מנהר המים
של ירושלים.
נפגשו הם השניים
– משה והילה
בסטלה-מאריס
בפתח המרפאה,
וסיפורים
באמתחתם רבים –
איך התעלמו
מנקישות החולים
שהמתינו מחוץ
למרפאה רועדים וקודחים
בעוד השניים מאד
עסוקים
אך לא זה המקום
להרבות במילים
על ימים שעתה
נראים כה רחוקים.
ותיקה משפחתו,
ידועה היא בעיר
ודאי תעזור לו
לזוג הצעיר
וגם אנו ככל
שנוכל, בלי בושה
רוצים לראותכם
כאן בגבעה.
נאחל לאלו שניים
אושר רב, גם כאן
גם בירושלים
ובכל אשר יבחר
ליבם
תצלח דרכם.
מאחלים הרבה
אושר שמחה ואור,
מכל בני המחזור.
חתימת הכלה: הילה
חתימת החתן: סיטון משה
חתימת המזכיר:
------
חתונת טליה ומשה כ"א אדר תשמ"ב 16.3.82
מזל טוב מקצווי ארץ
וברכות קיבוץ מלא!
מוגשות למשה פרץ
הנושא את טליה לה! כי אמת! זקני המשק
אינם זוכרים זוג כמו זה: קליטה כפולה
אף משולשת
של צמד מלבב כזה!
מוישה, שהפך בן-בית כבר לפני יובל
כמעט
המולך מסטייק עד זית
ומתנור ועד מחבת!
עלם חמד, בן יקיר
"של על אמת" מין אמן!
יום אחד – פגש, הכיר
את טליה מהאולפן...
ולמרות שלא הרגשנו
עודף מלח במרק (...)
אהבה פרחה, עלתה לה
ותססה. חזק חזק...
ובא היום – מועד מפתח
למשה וטליה-ובקיצור –
דעו,שלא פחות שמח
עימכם-
כל הציבור!...
-----------
חתונת יואלה וקובי ב' אדר תשלט 19.3.79
לקובי באואר ויואלה
שפע ברכות, אמן וסלה!
פה בקיבוץ – זה גם נראה לה –
יבנו ביתם איתן כסלע,
לא מצומצם, חלילה, אלא
אך יתרחב ויתגדלה!
המשפחה – אף שם נאה לה:
באואר–איכר וגם בונה
(הוא שאמרנו שם יפה) – מקצוע יסודי,
לא הובי;
איש אדמה וטרקטור קובי
וגם בגת עובד חשוב.שם הוא פגש בת
אחיטוב
ומני אז הוא מחכה לה... ברוך איפוא
בואך, יואלה
כל טוב לך (ממש הכי טוב)!
נריע שוב, נביע שוב
שפע ברכות, אמן וסלה
לקובי באואר ויואלה!
חתימות בני הזוג
הכלה - יואלה
החתן – קובי
חתימת מזכיר הקיבוץ: חנוך
--------
יונה אפל, אלדד ורדי כ"ד באלול
תשמ"ה 10.9.1985
ליונה הכלה מגלעד השובך.
לאלדד, יון מזן מקומי משובח
אכן זוג צעיר כה נחמד ומוצלח - ,
צרור ברכות ומיטב איחולינו נשלח:
הווה מאושר ועתיד מבורך
וקן משפחתי חמים ומטופח,
עבודה כרצונכם במטבח או מג"ח,
בבית-ילדים או ב"גת" –
היינו הך...
ולאגי וחיימקה, להורים בגלעד –
מזל – טוב גם בשם כל העם העובד!
קיבוצנו זקוק בדיוק לתוספת של זוג
שכזה.
בהחלט
קולט ברצון וביחס אוהד,כל העת.
חתונה בתוכו זהו חג ומועד.
נקרא פה אחד:
יונה ואלדד – הידד והידד!
חיים חפר
חתונת מלי ומייק – כ"ח טבת 17.1.80
מיכאל גרינשפן "בנימין"
צעיר בנים במשפחה.
אשר, כשעוד היה "קטין"
הושלך "ספרטאנית" לבריכה
בין גלים גדל, צמח,
הדף, חבט, הכה רגלים ספורטאי בכל
רמ"ח
גם שלט בכדורמים.
-
עד שפעם, במשחק
-
"מייק" – קראו לו בקהל
דא עקא, ש"מייק "הנ"ל
לא ידע אנגלית בכלל...
אך - השם
כבר מחייב
עובדה "מייק"מיד החליט
שאםBY HOOK ', ואם BY CROOK
הוא יתחיל ללמוד אנגלית!
-
נו, ומאז – דרך כוכב
והדרך כבר סלולה.
מייק שיפר את הישגיו
והפך – "יחיד סגולה"
-
בפיו – כבר "אינגליש" משופרת
-
בכל יבשת – יש עזרה!
-
הרכילות כך מספרת:
-
בכל אולפן לו נערה... וכיאה, וכיאות
-
למייק THE GREAT כוכב "על אמת"
-
ידע כל
כתב של ספורט: הוא גם דובר אנגלית מושלמת!
-
ואם הוכחה עוד נחוצה
-
שמייק – דבר תקני, נורמלי הנה עובדה שהוא מצא
-
ישראלית, ששמה הוא מלי!
תש"מ
חתימת הזוג
הכלה: מלי
החתן: מיכאל גרינשפן
המזכיר: מורדי
------------------
חתונת ערה ואלי כ"א אלול תשמ"ג 30.8.83
לערה, אלי והמשפחות
המון המון ברכות
בהגיע הרגע הגדול והנפלא
שבו שני אנשים בונים משפחה.
אמנם יש "בעיה" קטנה
להחליף את שם הכלה
מחר נצטרך להתרגל
כבר לא שפע אלא דניאל.
חווה ופינדה שחיתנו רק בנים
דעו! אין כמו לחתן בת זקונים ערה
ממשיכה את מסורת הבריכה
אמנם לא שחיין אבל בעל חכה.
אלי, לך נאחל הסתגלות מהירה
בהצטרפותך אל ביתנו בגבעה
הרבה הרבה שנים יפות
בתוספת של בנים ובנות.
חתימת בני הזוג:
הכלה – ערה
החתן – אלי דניאל
חתימת המזכיר:
חתונת שולה ואמנון י' סיוון
תשמ"ב 1.6.82
שירו שיר הלל, תודה
על שאמנון יגודה
מעונת העבודה
מתפנה להתחתן
ועל-כן אמרו אמן!
(הוא נכנע בכך נודע לרצונה ולכבודה
של... נכון, ההודיה) –
אם תשאל את שולה קלר,
תענה שהוא נראה לה
לא בלבד סימפטי, אלא
גבר ללא חת – כמו סלע.
ואכן – אמן וסלה,
שפע אושר ובריאות
יאחל לא רק חולה לה,
אלא כל האנושות!
"מזל טוב מאוד" אמרו לה
לכלה, כלומר לשולה:
מכוון הוא, כמובן,
גם אל אמנון החתן.
איזה זוג חמוד השניים.
כוס הרימו, שתו לחיים!
חתימת הזוג:
החתן: אמנון
הכלה: שולה
חתימת המזכיר
יעקב הורוויץ
שיר חג ומזמור לציון ולמור 11.9.97
בכפר קטן ושוקט לפני שנים
תינוקת נולדה. צלצלו פעמונים!
עיני תכלת היו לה ואף של כפתור
מיד התמלא הבית באור.
אמרו הוריה, משפחה ושכנים
ילדה שכזו צחת פנים / עם שתי עינים כפנינים -
We just want more and more
לכן קראו לה - מור.
כנסיכה זהובה בזעיר אנפין
גדלה זו מור צחת הפנים.
אתה התמלא עוד הבית באור
כך נוספו (די מהר) עוד שלושה בנים,
כי הוריה (הם גם אנשים נבונים)
ראו כי טוב הוא המקור
אמרו: We just want more and more
גדלה עוד מור (אף כי רק כזרת)
נמלא כל הקיבוץ באור / כי הנערה צחת העור
היא לא רק חמודה, היא חרוצה וגם עוזרת
לכן חברי קיבוץ אז צעקו לפי התור
רוצים את מור / We just want more and more
עוד זמן חלף והיא פורחת - חבצלת
לא הספקנו להגיד - "מור" והנה היא חיילת,
כשמציבים אותה, ואיך אפשר אחרת,
מיד היא מגיעה ליחידה מובחרת.
ושם, זאת מור תכולת עינים וצחת פנים
(ברקע כינורות נוגנים וצליל פעמונים)
פוגשת היא, הו, מה נפלא ונהדר,
בין המובחרים
את המובחר!!!
מיד היא נהפכת מנערה רכה וביישנית
לבחורה מלאת ייעוד ו"מה זה" "ציונית"!
וציון, העלם החסון והגיבור / נמלא מיד ליבו באור
ופיו מאז אינו מפסיק מלמלמל, לאמור,
אני רוצה את מור, just want more and more
סיפור האגדה הזה צריך עכשיו לגמור
מה נאחל לכם בסוף זה המזמור?
הרבה שמחה לכם, חיים מלאים באור,
וילדים יפים, כמוכם, ציון - מור
We want just more and more and more and more
שיר חג ומזמור לציון ולמור 11.9.97
בכפר קטן ושוקט לפני שנים
תינוקת נולדה. צלצלו פעמונים!
עיני תכלת היו לה ואף של כפתור
מיד התמלא הבית באור.
אמרו הוריה, משפחה ושכנים
ילדה שכזו צחת פנים / עם שתי עינים כפנינים -
We just want more and more
לכן קראו לה - מור.
כנסיכה זהובה בזעיר אנפין
גדלה זו מור צחת הפנים.
אתה התמלא עוד הבית באור
כך נוספו (די מהר) עוד שלושה בנים,
כי הוריה (הם גם אנשים נבונים)
ראו כי טוב הוא המקור
אמרו: We just want more and more
גדלה עוד מור (אף כי רק כזרת)
נמלא כל הקיבוץ באור / כי הנערה צחת העור
היא לא רק חמודה, היא חרוצה וגם עוזרת
לכן חברי קיבוץ אז צעקו לפי התור
רוצים את מור / We just want more and more
עוד זמן חלף והיא פורחת - חבצלת
לא הספקנו להגיד - "מור" והנה היא חיילת,
כשמציבים אותה, ואיך אפשר אחרת,
מיד היא מגיעה ליחידה מובחרת.
ושם, זאת מור תכולת עינים וצחת פנים
(ברקע כינורות נוגנים וצליל פעמונים)
פוגשת היא, הו, מה נפלא ונהדר,
בין המובחרים
את המובחר!!!
מיד היא נהפכת מנערה רכה וביישנית
לבחורה מלאת ייעוד ו"מה זה" "ציונית"!
וציון, העלם החסון והגיבור / נמלא מיד ליבו באור
ופיו מאז אינו מפסיק מלמלמל, לאמור,
אני רוצה את מור, just want more and more
סיפור האגדה הזה צריך עכשיו לגמור
מה נאחל לכם בסוף זה המזמור?
הרבה שמחה לכם, חיים מלאים באור,
וילדים יפים, כמוכם, ציון - מור
We want just more and more and more and more
תגובות
הוסף רשומת תגובה