"אותות ומופתים" / יריב אמיתי

בעודי שקוע במשימה המונומנטלית של סריקת האלבומים בארכיון, העיניים שלי תמיד נדדו לעבר לוח קטן, מרופד בשאריות קטיפה אדומה שראתה ימים יפים יותר ועליו סיכות - אותות מערכה ממלחמות ישראל, סיכות תנועות-הנוער מימים של תקומה ועוד.

את התמונה יצרה חנוש מורג בערך בסוף האלף הקודם, כשלא רצתה שהסיכות הקטנות ילכו לאיבוד ושאנשים יוכלו להסתכל עליהם. המקור לסיכות היה מגוון, מאוספים שנים - סיכות שאספו פינדה שפע וחיים ויקטור (סבו של אמיר דלומי) ועוד.

בין כל הסיכות בלטה סיכה יוצאת דופן, המורכבת משתי חרבות מוצלבות, עליהן מגן דויד כחול מאמייל ועליו המילה "ציון" שתפסה את מבטי.

מי שמכיר אותי יודע, שכמו לעורב, גם לי יש משיכה לחפצים קטנים ונוצצים (בעיקר אם הם מספרים סיפור היסטורי או אישי), ובאותו הרגע החלטתי לברר במה מדובר.

אבל היכן מבררים דבר כזה בימינו? - בפייסבוק כמובן!

שלחתי תמונה של הסיכה המדוברת לאנשים הטובים בקבוצת "אספני סמלים וסיכות ישראלים" (בה אני חבר), ותוך רגעים ספורים החלו לזרום תגובות (כמות הפניות בפרטי, בקשות החברות וה"חיזורים" היתה כמעט מביכה), כך שהבנתי שמדובר בפריט יוצא דופן. המגיב הראשון קבע בפסקנות - " הסיכה הזו ניתנה ללוחמי החי"ש (חילות השדה) במלחמת השחרור". לעומתו, בחור רוסי חביב הודיע לי ש"אין על מה לדבר, זו סיכה שניתנה אחרי מלחמת העולם השניה לפרטיזנים יהודים וזהו!" ואחר פשוט שאל - "מוכר? בכמה?" (כמובן שעניתי לו שהפריט אינו למכירה).

לבסוף הופיע איזה ברנש חיפאי שהתרברב ש"לסבא יש כזו בדיוק...אני אעלה תמונה בשבוע הבא ואז תראו!" וכמו שנהוג בפייסבוק בימינו, חלף שבוע והברנש נעלם ללא זכר - שום תמונה לא הועלתה ואני נוטה להאמין שגם אותו סבא היה בדיה מוחלטת...

נותרנו אני והסיכה חסרי תשובה חד משמעית לבינתיים, אבל לא נאמר נואש!

בכל מקרה, הרווחתי סיפור קטן לספר לכם, ואם למישהו יש איזה מידע שיוכל לשפוך מעט אור על הסיכה ובעליה המקוריים, אנא צרו קשר עם הארכיון, ונוכל סוף כל סוף לספר את סיפורם.

*מי שיש לו סיכות נוספות נשמח לקבל לארכיון.

לכתבות נוספות