מכתב אישי לחברים החדשים בקיבוץ / מוקי צור

הטקסט הבא פורסם באתר התנועה הקיבוצית - קישור

מוקי צור במכתב אישי לחברות וחברי הקיבוצים הרבים שחזרו והצטרפו לחיי הקיבוצים בכל רחבי הארץ בשנים האחרונות: "מבקש אני לקרוא לכם שותפיי הצעירים להיות מעורבים לא רק בנעשה בביחד של המקום בו קבעתם את ביתכם כיום, אלא ללמוד ברצינות את שהיה וממנו אפשר לקבל השראה ליצור את הפרק שלכם"

מוקי צור וידלין בועידת התק"ם בגבעת חיים

מכתב תמים מחבר ותיק לחברים החדשים בקיבוץ

מכתב תמים זה מיועד לחברים החדשים בקיבוץ. להפתעתי ולשמחתי הם רבים. זקנתי ואני מבין היטב שאני מהגר בזמן ולא תמיד מבין את שפתו ומכשיריו של הדור הצעיר, ובכל את אני מעז לכתוב מכתב זה לצעירים ממני שלא החלו את חייהם בקיבוץ בימי מלחמה ומחסור אך כמו הוותיקים נקראו להחלטה אישית קשה להצטרף לקיבוץ. גם אם מתגוררים בדירות מרווחות יחסית. גם אם ילדיהם לא לנים בבית הילדים.

ההחלטה להצטרף לא היתה פשוטה: לחיות חיים קהילתיים עמוסים, לרוב בפריפריה. לשם כך יש לקבל החלטות קשות. אני  מבקש לכתוב מכתב זה כי אני מאמין שרבים מבינים שלמרות שלא ניסחו בבירור מה הם רוצים מהקיבוץ ומעצמם, אזי בהחלטתם לשלב גורלם בדרכו של הקיבוץ הם מחפשים לא רק מגרש אלא גם דרך. משמעות.

בקרוב תתקיים וועידה של התנועה הקיבוצית. יהיו בה נאומים, ויכוחים, פגישות  חברתיות, גמגומים וצחצוחי מילים. יש בי רצון לכתוב מכתב זה לחברים החדשים בקיבוץ, לתושבי ההרחבות.

מכתב אישי מזקן אחד הנהנה לראות את הילדים המתרוצצים בחצר את ההורים הצעירים העובדים למען משפחתם וטירתם. כבר לא באוהלי נלהבים, ובכל זאת מבקשים להתייצב מול פולחני עריצים של כוח וניכור. מבקשים חינוך טוב לבנותיהם ובניהם, חינוך המשלב סולידריות והישגיות, טבע וקידמה שאינה בוגדת באנשים.

לבתים החדשים שבנו או חולמים לבנות בקיבוץ יש חלונות גדולים, ואני מתפלל כי דרך החלונות ידעו דייריהם להסתכל פנימה ולעולם. ומתוך מבט זה, לדעת לאבחן בין מאבקו של הקיבוץ על האינטרסים שלו (שלא תמיד הוא האינטרס של כל חבריו) לבין אחריותו מרצון לקדם את בסיס חלומותיו של הקיבוץ בגלגוליו לחברה מתוקנת. חלומות אלו מהווים גם היום תשתית ליצירה קיבוצית בת דורות.

הקיבוץ בכל גלגוליו תהה האם הוא ממשיך את דרכי מייסדיו, את התמימות שלהם ואת נחישותם. תמיד רחש החשש שמא נשכחה התקווה, התקהתה הביקורת, התמעטו המעשים הנדרשים. תמיד שאלו האם הוכה החלום ונגמר. 

דור המצטרפים לקיבוץ בשנים האחרונות יקבע את גורלה של יצירתו החברתית. את פתיחותו לסובב, את  יכולתו ליצור אלטרנטיבה מתוך שייכות.

מבקש אני לקרוא לכם שותפיי הצעירים להיות מעורבים לא רק בנעשה בביחד של המקום בו קבעתם את ביתכם כיום, אלא ללמוד ברצינות את שהיה וממנו אפשר לקבל השראה ליצור את הפרק שלכם. לא להפוך את השכחה והבורות לדגל ולא להפוך את הקהילה הקיבוצית למוזיאון של פוחלצי עבר.

אני קורא לכם חבריי החדשים להיות מעורבים במה שהקיבוץ עושה כתנועה קיבוצית. לשאת באחריות לקיבוץ כחברה המבקשת לא רק לקדם את האינטרסים שלה, אלא לקדם ולתקן את החברה הישראלית ואת חברת האדם. אני מאמין בלב שלם כי אמונה זו עוד רוחשת אני מאמין שאתם יודעים לאבחן בין התפרצויות השנאה לה זוכה הקיבוץ, בין השמחה לאיד לכאביו האמיתיים ולאתגריו.  

אתם  יודעים שבשנאה לקיבוץ יש רצון למצוא כתובת לכל מחלות הדור ומצוקותיו, אך התגובה האמיתית לרוחות אלו אינה הסתגרות וויתור, אלא התמודדות עם כוחות כבידה הסוחפים לצבירת נכסים ולאובדן התקווה לתיקון החברה והצמחת האדם.  

אני מאמין כי חברי הקיבוץ שהצטרפו אליו בשנים האחרונות ידעו לתבוע מעצמם ומהתנועה הקיבוצית שהם אזרחיה לקחת אחריות לחברה הישראלית, לא כאליטה מתנשאת אלא כשותפה לחברת אזרחיה ולעם היהודי על מורשתו ואתגריו.

מוקי צור  עין גב

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מעלילות שרלוק הולמס בארכיון גח"א / היידי עפרון

מי זוכר את צריף המזכירות הישן? צוות הארכיון

אז מה קורה אצלנו בארכיון / היידי עפרון

היכן התקיים טקס אבן הפינה? התשובה כנראה בגוף הכתבה

דובוש מלך הכולבויניקים

איך נפלתי בשבי הרומאים / חנוש מורג

עבודתו המפרכת של סדרן הסדר / יורם פארן