האחד במאי / היידי עפרון

ב'אחד במאי' סבא שלי שמעון שיפמן היה מגיע לחדר האוכל בגאווה עם החולצה הכחולה, גם אחרי שכבר כולם הגיעו עם בגדי עבודה רגילים... 

והיום? רוב האנשים, לפחות הצעירים, כנראה לא יודעים בכלל שהיה יום כזה ומה משמעותו.

ה'אחד במאי' נחשב ליום הפועלים הבין־לאומי שביטא את הסולידריות בין ארגוני עובדים במאבק למען תנאי עבודה טובים יותר, והיווה את אחד מסמליו המרכזיים של הסוציאליזם. עד לתחילת שנות ה־80 היה 'אחד במאי' מעין יום חג רשמי כאשר כל המשק הציבורי וההסתדרותי שבת וצוין באירועים וכיום שבתון. בכל הארץ התקיימו טקסים, מפקדים וגם הפגנות ותהלוכות בערים הגדולות. עם היחלשות תנועת העבודה בישראל, דעך גם זוהרו של ה'אחד במאי' אך דווקא לאחרונה יש ארגונים שונים המציינים אותו.

אז אנחנו כאן קצת לזכור ולהזכיר כרגיל. ותכלס, אם תשאלו אותי - בהחלט שווה לייחד יום לפועלים (אנחנו כולנו) בואו נחזיר את האחד במאי ונבקש לפחות שבוע מקוצר לפועלים!

בגבעת חיים (לפני הפילוג) נהגו לחגוג את החג הזה באדיקות. 

מתוך ויקיפדיה - פתיחת חגיגות האחד במאי בקיבוץ.
רוכבים על הסוסים: פרנטו ויוסף שנפר, צילם אוטו גיל

יריית אבן הפינה של אולם הפועל בגבעת חיים (לפני הפילוג) נערכה גם ב'אחד במאי'. 

בגבעת חיים איחוד בשנים הראשונות היו מניפים את הדגל האדום לצד דגל ישראל באחד במאי על מגדל המים וגם נהגו להשתתף במצעדים, בעיקר הילדים...

דגל ישראל והדגל האדום בחצי התורן 1953 צילם עמרם נבו

עיצוב: אגי ורדי

ליקטנו מתוך "התנ"ך" שלנו - עלון "בתוכנו", התייחסות של חברים במשך השנים שחוסר כיבוד ה"אחד במאי" נגע לליבם, ואף ראו בכך סימן לתחילת שקיעתה של מפלגת הפועלים יחד עם ערכי התנועה הקיבוצית.

1967 כתב כנראה אליעזר ארזי

1979 כתב אורי לברון

כתב עדי נחמני 1987

לא מעט אנקדוטות מתקשרות לדילמה של כן או לא לציין את האחד במאי. עם הזמן היו כאלה שחשבו שהיום הזה אבד עליו הכלח.

 ב-1 במאי בשנת 1977 (בשנת חצי היובל לקיבוץ), נתלתה בלוח המודעות בחדר אוכל  המודעה הבאה:

מי החליט 'להעיף' את הדגל האדום באחד במאי ולא להניף אותו, כאשר נהגנו בכל שנות קיום קיבוצנו?

מי נתן לכם רשות להשבית את חג מחצית היובל של ישובנו, לחברים שנשארו נאמנים לערכים, שבלעדיהם לא היה קם הקיבוץ, ובלעדיהם לא יאריך ימים?

אנו מוחים נגד מעשה השרירות הזה שהוא בניגוד לאתיקה של החברה הקיבוצית.

קבוצת חברים

*כתב ידו של ישראל כץ.

לסיום טקסט נחמד של עדי נחמני