Cherchez la femme...

את התמונה הזו ראיתי כמה פעמים אחרי שסרקנו אותה אבל פתאום הבטתי בה שוב.

יש בה משהו מושך - החיוך הביישני של הבחורה, הפעולה הזו של זריעה בשדה הרחב כמו בתקופת התנ"ך, והמרחב הפתוח בשדה שמסביב. 

אני אפילו יכולה לקנא בבחורה הזו. משהו בפעולה החלוצית הזו, הבסיסית, בקשר לאדמה. אני יודעת שהחיים שלהם לא היו קלים ובטח נורא חם לה, אבל עדיין היא עושה משהו שהיא מאמינה בו בכל ליבה.

אז מי הבחורה?

חנוש מורג הארכיונאית התיישבה ליד המחשב כדי לנסות לזהות אותה. חנוש היא מאגר הזיכרונות והזיהוי של ארכיון גבעת חיים איחוד.

כדי לנסות לפענח מי הבחורה, והיכן נערכה הזריעה, התבוננו בתמונות שנסרקו ביחד עם התמונה שלמעלה, וחנוש שלפה את זכוכית המגדלת כדי להסתכל בדקדקנות על מסך המחשב.

המסקנה שחנוש הגיעה אליה היא שזו אכן היתה זריעה בשדות הקיבוץ - לפי התמונה התחתונה (מאחורי משק בית ספר) אבל היא לא בטוחה מי הבחורה. "אולי רחל נחמני?" תוהה חנוש.

שלחנו את התמונות אל רחל נחמני ואנחנו מחכים עתה לתשובה.

הזורעים ברינה... 

אני ממש לא מצטערת שלמדתי אמנות, כשהיו לי חברים שהלכו ללמוד מנהל עסקים...

אחרת איך הייתה עולה במוחי הקודח ההשוואה הזו?!

למעלה: זורעת בשדה בגבעת חיים איחוד (רחל נחמני?), שנות החמישים של המאה הקודמת, צילם: עמרם נבו.

למטה: ז'אן פרנסואה מילה, הזורע, 1850

ומטה מטה: ואן גוך מחקה את מילה

ואם כבר בחיקויים אנחנו עוסקים...
לא צריך להיות גאון כזה כדי להבין את מי מחקה האיש הזה...

והחיקויי הזה?

התחלנו בזורעת בשנות החמישים של המאה הקודמת וסיימנו בחיקוי של לאס מנינאס...

איזה דבר מופלא זה אסוציאציות...

היידי וחנוש ממעבי ארכיון גבעת חיים איחוד

אתם מוזמנים להעיר ולהאיר במלבן הלבן שלמטה, במקום שכתוב: אין תגובות...