פאזלים בארכיון / היידי עפרון


קבלתי מילגאית לעבודה בארכיון מהמועצה האזורית עמק חפר (תודה ברוריה!)

מילגאית זו מישהי שקיבלה מילגה ללימודים ונותנת שעות עבודה בקהילה...

מאחר ולא רציתי שתעבוד רק בסריקות בקשתי ממנה שתמצא לי תוכנה טובה לעשיית פאזלים און ליין.

והיא אלופה - התלהבה ועשתה כמה!

אז הנה לפניכם מגוון פאזלים להנאתכם מהיסטוריית קיבוץ גבעת חיים איחוד.

צאו לדרך!


תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

תמונה
טראח. ישר לפנים. כותרת אם היא טובה, היא כמעט חצי מהעבודה של כתבה... נשימה עמוקה. יש הירגישו מאויימים מהכותרת. יש שיסתקרנו ויש את אלה שמיד יבינו. משפט באנלי שאני חייבת לציין ולא יעזור לכם כלום - המוות הוא חלק מהחיים. מוות של אנשים מסביבנו, מוות של יקירים לנו, והמוות שלנו. מוות זה לא דבר שקל לכתוב עליו, קשה לחשוב אותו וקשה לדבר אותו. בבית הספר יש שיעורי חשבון, אנגלית, ואפילו שיעורי מין בגיל המתאים. אבל שיעורי מוות? הרי זה חלק כל כך מהותי מחיינו. הבעיה היא שלא יודעים ממש להתמודד עם הנושא, לא בהסבר לילדנו ולא בהסבר לנו עצמנו. ואם לא נתמודד עם זה, זה לא יהיה קיים? אני למשל לא עשיתי כרטיס אדי. למה? אפשר לתת לזה מלא תירוצים אבל האמת הכי ברורה (לי כמובן... רק על עצמי לספר ידעתי) היא שיש לי פחד קמאי שכזה, מוזר שכזה, ולא מובן, שאם אני אעשה כרטיס אזי אני אגרום לנבואה להגשים את עצמה... וזה לא ברציונל כי אפילו כשאני קוראת את זה, זה נראה לי דבילי. משהו רגשי שלא קשור למחשבה המושכלת. ואולי באמת איך שכתבתי את זה כאן בריש גלי בבלוג שלי (הקורא היחיד מחייך...) זה יגרום לי ללכת ו...
להמשך קריאה »

מי אתה צפרדי? היידי עפרון וצוות הארכיון

תמונה
יום אחד הופיעה על שולחן הארכיון בובת יד מרוטה בצבעי שחור, לבן ואדום - צפרדי שמו.  לבושתי, כנכדה שלא גדלה פה, לא הכרתי אותו.  טל בירן הביאה אותו מבית אמה אסתי, ואם טל בחרה להביא אותו - בוודאי הייתה לו משמעות מיוחדת. כך יצאתי בעזרתה של חנוש למסע לגלות את סיפורו של צפרדי. אסתי עם צפרדי - פעוטון מירהלה 1987-1990  אך אי אפשר לספר על צפרדי בלי להתחיל באסתי, האישה שהפיחה בו חיים.  בתחילת שנות ה-80 הגיעה אסתי לקיבוץ עם משפחתה, והביאה עמה את אהבתה העמוקה לחינוך ולמוזיקה. במשך שנים רבות חינכה כיתות א', לימדה דרמה לילדים ולמורים, בבית הספר היסודי ובתיכון. כשסיימה את תפקידה כמחנכת, הקימה את מרכז המוזיקה - עולם קסום של צלילים ושמחה שהעניק אושר רב לילדים ולהוריהם. נציין גם את תרומתה בחגים השונים, במיוחד את קטע ההמחזה שלה בסדר פסח - "בתופים ובמחולות". באחד מחגי החנוכה אסתי כתבה על המשמעות של המוזיקה בחייה:  ...המוסיקה היא הרמוניה של אהבה נגינה של סובלנות היא שביל זוהר בים של חשיכה ופורענות היא זוהרת ובכוחה לאחד, לשמר, לעדן ולענג. בכוחה לגרום לנו להיות טובים יותר ובתוך נשמתנו ל...
להמשך קריאה »

אהבה בגטו טרזינשטט

תמונה
מרים צ'רבנקה (לבית משפחות הס ורטהיימר) נולדה ב-1924 בצ'כוסלובקיה וגדלה בעיירה עם חיי תרבות עשירים ופעילות ציונית ענפה. כנערה הצטרפה לתנועת 'השומר הצעיר' ועסקה בחינוך ובהדרכה. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחה לגטו טרזין בצ'כיה יחד עם אחותה הקטנה רותי וסבתה. אבא שלה נלקח לפני שהגיעו לגטו, והיא לא ראתה אותו יותר. בגטו עבדה בטיפול בילדים, במטבח ובגן הירק. שם גם הכירה את מילה צ'רבנקה. מילה צ'רבנקה נולד ב-1921 בצ'כוסלובקיה, ועם פלישת הנאצים נשלח לעבודות כפייה, בהן נחשף לתנאים קשים במיוחד. מאוחר יותר הגיע לטרזין, שם פגש את מרים. השניים טיפחו מערכת יחסים שהתחזקה למרות התנאים הבלתי אפשריים סביבם.  בתאריך 24.3.1942 הגיעו רותי, סבתא ומרים לגטו טרזינשטט שבצ'כיה. הסבתא היתה כבר מעל שמונים, ולמרים מלאו בדיוק כמה ימים לפני כן 17.  החיים בגטו טרזין היו תערובת של פחד תמידי, עבודת כפייה, ורגעים נדירים של תקווה. עבור מרים ומילה, הגטו היה מקום שבו הכל נלקח – פרט לאנושיותם. הם עבדו קשה: במטבח, בגני ירק, במחסנים – לעיתים 16 שעות ביום. הם חיו תחת איומי טרנספורטים שיכלו לבו...
להמשך קריאה »

הצצה לארכיון / היידי עפרון

תמונה
בואו אספר לכם מה קורה בארכיון שלנו לאחרונה... יש המון דברים מרתקים!  קודם כל, יש לנו צוות מחוייב שכולל את חנוש, יריב והיידי ולצידם קבוצת מתנדבות מסורות: שלומית נחמני, רחל נחמני, רותי חי, ערה דניאל ויערה בן אור (חכו לכתבה שלה בעלון). ילדים מציצים לארכיון חדשות טובות בנוגע ל מדור ארכיון באתר - אנחנו בשלבי מעבר אחרונים לאתר החדש. כבר העברנו את כל החומרים, כולל התאריכון המיוחד שלנו שמתעד 60 שנות היסטוריה מ-1952 עד 2012 (כבר שמענו בעבר על אנשים שהתמכרו אליו...) בקרוב נוכל לחגוג השקה רשמית. אנחנו משקיעים מחשבה רבה ב פרויקט ההנצחה באתר, שבו כל חבר וחברה שהלכו לעולמם מקבלים דף מיוחד משלהם - קישור לדפי ההנצחה באתר   בתחום הדיגיטציה - ממשיכים במרץ! סורקים ומקטלגים אלבומים ומסמכים, קלטות (קסטות) ישנות הופכות לקבצים דיגיטליים (אם תרצו להאזין להקלטות של קרובי משפחה, פנו אלינו) ומשתדלים לסדר ולארגן את החומרים למען הדור הזה והדורות הבאים.  לגבי הוידאו - אנחנו ממשיכים לנסות להתגבר על כמות חומרים גדולה של סרטים ולקטלג את כולם. רוב החומרים עברו בעבר המרה ל-DVD ומשם לפורמט דיגיטלי. קלטות ...
להמשך קריאה »

אפרים השומר

תמונה
 ב25.2 לפברואר השנה נפטר אפרים ארליך שהיה ידוע בכינוי - "אפרים השומר". האמת שבארכיון שלנו לא היה הרבה מידע עליו. אז הנה התיקון שלנו לזכרו של האיש שרבים זוכרים. בסקירה משנת 1989 שערך פינדה שפע על השכירים שליוו את הקיבוץ כתוב על אפרים -  "אף הוא מאלה שהצטרפו אלינו לבנות את הנקודה מיומה הראשון. שומר שדותינו, בן 62, רווק, מלווה בכלב ענק אחד וטנדר.  יליד הולנד, שומר גם על שטחי המאוחד."  המידע הבא הועבר אלינו מהדס אלבאום, ופורסם גם בגח"מ. אפרים נולדת בגרמניה בעיר דורטמונט ב- 4/9/1924 בנם של אליהו ואסתר, ה' יקום דמם. אתה ניצול טרום שואה. ילדותך נקטעה עם עליית האיום הנורא של השואה והוריך מתוך דאגה אין קץ שלחו אותך ואת אחיך הבוגר ממך ב- 10 שנים לשבדיה לבית ילדים בתקווה להצילכם. ומשם הגעתם לארץ והתקבלת אצל משפחת זייד בשייח אברק, שבה גדלת והשתלבת.  הוריך ואחותך הקטנה שנשארו בגרמניה ניספו בשואה. ואתה לאורך חייך נשאת עמך את צלקות העבר. התגייסת לצבא, נפצעת, ומאז כף ידך הייתה עטופה בכפפה ביחוד בימי החורף. הרבה אנחנו לא יודעים על עברך, כי  לא הרבת לדבר ולספר, ניסינו לשאול ...
להמשך קריאה »

מי אני ומה שמי?

תמונה
בוקר עם דן שגיא. פשוט מדהים מה האיש הזה זוכר. את הדברים שהאיש הזה זוכר אני שכחתי אתמול... ארכיונאי מצוי חייב שיהיו לו כמה דן שגיאים וחנושים כדי להתחיל בכלל להבין מה יש לו מתחת לידיים. אבל למה להכביר במילים הרי אומרים שתמונה שווה אלף. אילזה ברונר בטיול בחוץ לארץ איציק הספר ודבורה רשבם אלכס קראוס ובניו (הראל ודותן) בחממה של המשתלה גרטה יחיאלי (אמא של נירה פארן) עם יפעת? דורית וטל רסיס האם של שושלת הורוויץ (רות) השער בכניסה לקיבוץ איה שוחט מייבשת שיער המנהלה בהיווסדה זיוה רום וחנה נבון במכון הפיזיוטרפיה חווה שפע מטפלת תינוקות מדופלמת חימום במכון הפיזיוטרפיה (ולא מכשירי עינוי?...) חן הייט פרינץ, אלדד בר שלום ז"ל, כרמל לוי, שחר רובין, שירי הדר שוביץ, דוד שרון בבר מצווה טובה מייקלס וגילי קרול ידיד רובין בסטודיו הישן יושו ענבר ויענקלה הוריוויץ זוג מזכירים מהעבר יעל רוזנברג בקבלה לחברות ישראל כץ בדמותו של רעמסס במסיבה לסיום הטיולים למצרים, בשנת ה-30 לקיבוץ עינת קידר (הבת של אלן ואלכס קידר) ...
להמשך קריאה »

על כמה שאלות תענו נכון?! / צוות הארכיון

תמונה
הנעורים יצאו ביוזמה ברוכה של הגעה לבתי הפנסיונרים עם תשורה מתוקה. ביחד עם המתוק הם גם קיבלו חידון עם שאלות מהיסטוריית הקיבוץ. החלטנו לשים גם כאן כדי שתהנו. ותנסו לפתור. חידון גבעת חיים איחוד יוני 2025 בסוף החידון יש מקרא של התשובות הנכונות. 11-15 תשובות נכונות – אין עליכם! 5-10 תשובות נכונות – אתם בסדר סה"כ 1-4 תשובות נכונות – נדרשת עבודת התנדבות בארכיון להעמקת הידע המקומי 1. מה התאריך של היום הקובע? 1. 1.1.2004 2. 15.2.2003 3. 12.12.2002 2. איזה תפקיד לא היה בקיבוץ? 1. מרכז שירותים 2. מרכז לוגיסטיקה 3. מרכז חינוך 3. מה לא גידלו בגח"א? 1. בננות 2. מנגו 3. ענבים 4. מי זכה בשתי מדליות זהב באליפות ישראל בשנת 1970? 1. אורי דייג 2. גרשון שפע 3. יורם מנדלבאום 5. מי היה חבר כנסת לפני רם שפע? 1. יצחק רובין 2. נחמיה גינסבורג 3. ברוך אזניה 6. מי שימש כמוכתר בגבעת חיים? 1. אורי פולק 2. ישראל כץ 3. אריה שילה 7. מי גידל/ה גמלים ליד הרפת? 1. אשר ישראל 2. רובי ברנע 3. ענת ברנע 8. מתי נפתח "מול הלול"? 1. 1996 2. 2001 3. 1989 9. מי נקר...
להמשך קריאה »

הוצאת תפוחי אדמה בהוצאת עם עובד / נירה פרינץ

תמונה
השבוע מתוכננים שני גיוסים לתחזוק הגינון בבית העלמין. יום ד' 11.9.24 בשעה 16:30. יום ו' 13.9.24 בשעה 8:00. בהקשר הזה קפצנו לבקר את הטקסט של נירה פרינץ משנת 1988 שמתייחס לשנת 1958 בערך... וכמובן שהכתוב משובח כתמיד. מתוך חוברת "חיים בגבעה" שנת בר מצווה 1988 לספר היום לדור ה״שלט רחוק" איך אספנו תפוחי אדמה לפני שלושים שנים זה כמו לספר על מרד בר כוכבא. היום הבן-אדם יושב בבית, לוחץ ב"שלט", פותח תשדיר "היית מאמינה היית מאמין, תפוח אדמה אינו משמין" ועוברות לפניו תוך חצי דקה עשרות תמונות על מתכונים כמו תפוח אפוי, תפוח בתנור, תפוח מאודה וכו' ..." היינו בכיתה ט', יצאנו לגיוס הוצאת תפוחי אדמה.  כל אחד קיבל מסגרת ברזל אליה חובר שק, ונצמד לחלקת אדמה באורך של 40 צעדים, וככה ארבע שעות, כפוף כפוף קרוב קרוב לאדמה - להרגיש שאדם ואדמה אחד הם. גורר אחריך שק מלא תפוחי אדמה וכל איזה עשר דקות מגיע הטרקטור, פותח תלם חדש מלא מפרי האדמה. והבוס, אורי וולף הגדול מכולם, סופר צעדים בגלל אי הבנות בין החברה... בקיצור, קשה, חם, כבד ומיגע. אבל מה - הטרקטוריסט - מי א...
להמשך קריאה »

ארכיון

הצג עוד