יציאת מצרים שלי / סיפר גרי בר-שלום בשנת 1989

 

לכל עולה יציאת מצרים משלו. לא חשוב אם היציאה היתה מרצון, מתוך תשוקה ל"ארץ חדשה אתה היום עובר!" או מתוך מנוסה מפני צר ומפני רוצח. ואינני יודע אם לברכה או לקללה היתה לנו העובדה שלא קם לנו משה רבנו ולא הוביל אותנו במדבר 40 שנה כדי שכובשי הארץ יהיו רק כאלה שזיכרון "סירי הבשר של מצרים והדגה שביאור" יהיה זר להם ולעומת המדבר האכזר "זבת חלב" ארץ זו.

ארץ ישראל העניה והצרה, ארץ ללא אוצרות טבע וללא מים זורמים, ארץ זו תהיה כגן עדן ובאמת ארץ זבת חלב ודבש, ותמיד תמיד כשאני נוכח בין אנשים הזוכרים בגעגועים, מה טוב היה "לנו" שמה ו"בבית", איזה סדר ואיזה נקיון נראה ברחובותיה של בוקרשט או מוסקבה - האם זה לא בדיוק דברי הרוטנים נגד משה? בדיוק כפי שהעבדים מארץ גושן שכחו את סבלנות העבדות וכל הרעות שעשו להם נוגשיהם וזכרו את סדר ואת הנקיון "אצלנו בבית" - הבית שהקיא איתם.

 



והנה אפיזודה מ"יציאת מצרים שלי". אוקטובר 1933.

ידידי ואני עולים על אוניה איטלקית ששמה "אדריה". תחשבו על כך - אוניה איטלקית פשיסטית של מוסוליני ושנינו סוציאליסטים החולמים להגשים את החלום הסוציאליסטי בקומונה בואדי חוארית היא גבעת-חיים...

גרנו בתא קטן ביחד. למחרת בבוקר סיירנו בבטן האניה וירדנו עמוק לתחתיתה. כך הגענו לחדר אוכל של צוות המכונאים. תא צר ללא חלונות ומואר בשני לוקסים - צורת תאורה שהייתה אחר כך "התאורה" של חדר האוכל שלנו בקיבוץ.

כך עמדנו בדלת ושנינו לא שלטנו כלל בשפה האיטלקית.

הביטו בנו המלחים, לבושים בגופיות מיוזעות והפסיקו את קשקוש בכלי האוכל המתכתיים.

הסתכלתי בהם והסתכלותי בידידי, החזקנו זה ביד זה והתחלנו לשיר לאט ובהיסוס את ההמנון הסוציאליסטי האיטלקי שהיה מוחרם ואסור באיסור חמור באיטליה. לאחר שניים שלושה צלילים של האוונטי-פופולו, קפץ אחד הפועלים ונעל את הדלת. האוויר נעשה דחוס ממתח, כי חששו פן יש ביניהם מוסר. ואז הרמנו יחד את קולנו וכל העובדים המיוזעים והפשוטים האלה קמו והחלו להשתתף אתנו בשיר. אחדים מהם לא עצרו כוח ופרצו בבכי כשדמעותיהם שטפו את פניהם. אחר לא מילה ולא הגה. רק שקט נורא וכואב. ואנחנו - שני צעירים שטרם מלאו להם 20 שנה, עדים לחזיון שלא פיללנו וכמו בורחים יצאנו מהם ועלינו במהרה לסיפון.
לא דברנו מעולם על החוויה הקשה הזאת.

קדימה העם, הבה נסתער
דגל אדום, דגל אדום
קדימה העם, הבה נסתער
דגל אדום עד לניצחון

דגל אדום עד לניצחון
דגל אדום עד לניצחון
דגל אדום עד לניצחון
יחי הקומוניזם והחירות.

Avanti o popolo, alla riscossa,
Bandiera rossa, Bandiera rossa
Avanti o popolo, alla riscossa,
Bandiera rossa trionferà.

Bandiera rossa la trionferà
Bandiera rossa la trionferà
Bandiera rossa la trionferà
Evviva il comunismo e la libertà.


 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

הכל כלול / חנוש מורג

עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

היו לילות / חנוש מורג

להוציא מהנפטלין / יובל דניאלי

מי אני ומה שמי?

"הפועל" גבעת חיים – שנים ראשונות / פינדה שפע

מה תגיד סבא ברונו? / נעה בוכהולץ

ארכיון

הצג עוד