איפה הייתם כש... / היידי עפרון

באוטו שלי מתנגן השיר הבא... כל כך נכון לגבי הזכרון, שממש חשבתי שזה מתאים לבלוג שלנו.
הרי מה הארכיון אם לא אוסף ענק של זיכרונות?

תזכרי 
גימבו גיי

לא זוכר איפה הייתי כשרבין נרצח
או כשהליכוד ניצח את המערך וחיים יבין טבע את המונח "מהפך"
אני לא זוכר איפה ראיתי את אייל גולן שר בהפגנת המיליון לקנות לך יהלום
עד היום לא זוכר את המלחמה
גם לא את זו שאחריה
שומע? לא זוכר איפה הייתי כשצפיתי ביוסייאן בולט שובר את שיא העולם בריצת מאה מטר
גבר, איפה היית כשנפלו התאומים?
מה עשית כשחומת ברלין נפלה?
או כשהמשטרים של קדאפי ומובארק הופלו?
כשגילו שגלעד שליט שרד את הנפילה
בשבי החמאס
כשזכינו בפרס נובל, כשראיתם כוכב נופל בפעם הראשונה
אתם זוכרים מה ביקשתם משאלה? לא? אין מה להתנצל

יש אינספור רגעים מכוננים
בסוף נזכור כל כך מעט
אבל הי, זה רגע שננצור
והאמיני לי שיום אחד גם את

תזכרי איפה היית, בפעם הראשונה ששמעת את הלהיט "תזכרי"

לא זוכר איפה הייתי כשנחתו על הירח
כשאו ג'יי סימפסון ורומן זדורוב הואשמו ברצח
כשערוץ 24 שידר את ראפר צעיר בשטח
כשיהודה ברקן נתן נשיקה במצח
אני לא זוכר איפה ראיתי את מייקל ג'ורדן נחקק בנצח
מנצח את יוטה ג'אז מלמד אותם לקח וזוכה באליפות שישית
כשבזכות ראובן עטר מאיר נחנק וצעק - "שער"
כששעריים עלתה ללאומית
כשמוקי די פגש את נימינים
כשגשש בלש ביצע מעשים מגונים
כשג'ירפה חשדה שמיץ פטל נמר
והמגבר של פצצתי הפך פריט אספנים
לא זוכר את האינתיפאדה
כשמחבל מתאבד התקדם ל-"עד לא ידע" בחולון
כשמד"א הוזעקו לאריק שרון
כשעדה יונת זכתה ב... אירוויזיון?
כשארצות הברית בחרה נשיא שחור
כשאריק איינשטיין שר גיטרה וכינור
איפה הייתי כשמכבי לקחה את הפיינל פור?
לא יודע אח שלי תבין קשה לי לזכור

כי יש אינספור רגעים מכוננים
בסוף נזכור כל כך מעט
אבל הי, זה רגע שננצור
והאמיני לי שיום אחד גם את

תזכרי איפה היית, בפעם הראשונה ששמעת את הלהיט "תזכרי"

עוד יהיו נשיאים שיאנסו
ראשי ממשלה שינסו לטרפד מחאות עממיות שיתססו
מפורסמים שיגססו
אין דבר שלא עשו
אבל שיר כזה, ותקראו לי נאיבי
לא היה, ולא יהיה
ושווה לצרוב אותו בזיכרון הקולקטיבי

לשיר

בספר "מסע אל ממלכות פנימיות - הדרך אל בריאות שיש בה שמחת חיים" מתארת ד"ר דינה איזן את הסניפסות - לכל תא עצב יש אלפי שלוחות והוא מתקשר עם תאים אחרים דרך תחנות ממסר הנקראת סינפסות. במוחנו מספר עצום של סינפסות. היא טוענת שאם אירוע כלשהוא בחיינו לווה בהתרגשות גדולה, תיווצרנה סינפסות שלא יימחקו לעולם.
מהספר: "רובנו זוכרים היטב את לידת התינוק הראשון, הספרים שהשפיעו עלינו בילדותנו, האהבה הראשונה. לראשוניות יש חשיבות גדולה, מכיון שהיא מסמלת את לידתה של סינפסה. באם החוויה טובה, אפשר לשמוח כי זו סינפסה שתלווה אותנו לאורך זמן. באם החוויה מלווה ברגש שלילי - לצערנו, גם זו תלווה אותנו לאורך זמן"
....
"כאשר יש חוויות קולקטיביות, יש סיכוי גבוה שתופעלנה סינפסות רבות עוצמה עם זיכרון מצוין. רוב הישראלים זוכרים היטב היכן היו בזמן רצח רבין, ומרבית האנשים בעלי מקלטי הטלוויזיה יזכרו לעולם מה עשו כשראו את התמונות המדהימות של ניל ארמסטרונג מרחף על פני הירח. מאורעות אפוקליפטים כמו מגדלי התאומים נקרעים על ידי שני מטוסים, או מראות שואה (אפילו מבוימים) מעוררים רגשות עמוקים של פחד, חוסר אונים וזוועה. גם עשרות שנים אחרי המלחמה, די בתמונה של היטלר כדי לעורר אותן סיפסות של רתיעהף פחד ושנאה. אירועים קולקטיבים נוטים להירשם ביתר שאת, כיוון שאנו כנראה חולקים סינפסות משותפות".

נשמע מענין ולא ברור? תקראו את הספר, גם אז לא בטוח אם זה יהיה ברור... :-)

אז לסיכום -
איפה הייתם כשבן גוריון נאם בטקס אבן הפינה של קיבוץ גבעת חיים איחוד?
איפה הייתם ביום כיפור כשהודיעו על נפילת הבנים בקיבוץ?
איפה הייתם ביום הקובע?...
איפה הייתם כש...