עצי הברוש בדרך לבית הקברות / נורית וולף

ט’’ו בשבט 1980

מעשה שהיה כך היה:

עבדתי בנוי עם חיימקה ורדי.

 נורית וחיימקה על הדשא הגדול 

בט’’ו בשבט תכננו לנטוע ברושים בדרך לבית הקברות לצדי הכביש, 

הכנו את השטח, חפרנו בורות וליד כל בור שמנו עץ.

בשעה ארבע היו אמורים לבוא ילדי הגנים עם הוריהם לטעת את העצים, 

ברבע לארבע התחיל לרדת גשם, חיכינו וחיכינו ואף אחד לא בא מלבד שני ילדים,

ירון הבן שלי ויניב אופיר חבר של ירון מהכיתה.

כשהבנו שאף אחד לא מגיע, התחלנו לשתול ארבעתנו את העצים, ולבסוף סיימנו את כל השתילה בעצמנו בגשם.

רוב העצים עדיין עומדים זקופים עד היום.


לכתבות מעניינות בנושא טו בשבט ועצים - 

הנוי שלי - נורית וולף

לטו בשבט ולעץ ה"ידיד"... / אורנה ישראלי

טו בשבט חנהל'ה פרנקל

ערב ט"ו בשבט 1950 / סימה שרי

ט"ו בשבט תש"ב - 1952: הראשון בנקודה (1995)


תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הארכיון והמוות / היידי עפרון

סיפור על אהבה, אומץ וציונות, יום השואה 2026

מי אני ומה שמי?

78 שנים מאז ההתקפה על כפר סאלד

מי את לאה גרונדיג? תעלומה בארכיון / חנוש מורג

תוכן עניינים זה דבר משעמם? היידי עפרון

אהבה בגטו טרזינשטט

"התלבשתי, התלבשת, התלבשתן..."*

ארכיון

הצג עוד