ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

מרים ארזי מתנדבת של הארכיון. היא מקלידה במרץ רב כבר חודשים את הסיפורים של גרי בר שלום . כל פעם היא מגיעה לארכיון לוקחת עוד חבילה ומחזירה את חבילת הניירות הקודמת. מדי פעם היא מספרת בהתלהבות על הסיפורים של גרי המגוללים מ-1932 סיפורים הקשורים בעלייה, בהגנה, ובבניית הארץ מטובלים בסיפורים עסיסיים אחרים... הנה סיפור אחד מיני רבים על רכישת האווירונים מצ'כיה בזמן מלחמת העצמאות. מידע נוסף על הרכישה רכבת אווירית העברת מטוסים ונשק לישראל בראשית מלחמת השחרור כאשר קנינו נשק בכמויות גדולות בצ'כיה דרש אהוד (אבריאל), וגם קיבל, שדה תעופה מיוחד ליד העיר ז'אטץ.  בימי ילדותי היה אזור זה ידוע כאזור שבו מגדלים כישות, לתעשיית הבירה.  למעשה שדה תעופה זה עמד לרשותנו.  משרד הביטחון קנה בארצות הברית מטוסי דקוטה דו-מנועיים, כדי להעביר בהם את הנשק והציוד הצבאי שנרכש בצ'כיה. ואז עמד משרד הביטחון בפני בעיה - לא היו לנו טייסים למטוסים גדולים כאלו. בארה"ב באותה עת הסתובבו מאות טייסים אמריקאיים מובטלים (לאחר שחרור מהצבא עם סיום המלחמה) ולהם הצענו להטיס מטוסים אלו מצ'...

במהלך העבודה על אתר ההנצחה של הקיבוץ אנחנו נחשפים לסיפורים מדהימים. הנה סיפור מדהים ועצוב. סיפורו של שאול בר לב שאול בר-לב מספר: "נולדתי להורי, יצחק ונוסיה, בעיירה יהודית קטנה במזרח פולין  - נוצ'אץ שמה (עיירתו של הסופר עגנון). בנעורי הצטרפתי לתנועת נוער ציונית. בן 18 הייתי כשפרצה המלחמה. כאשר הצבא הגרמני החל בפלישתו לרוסיה, החלטתי להתגייס לצבא - האדום. להורי, שחששו מצעד זה, הסברתי כי לא אוכל לשבת בשקט ולחכות עד שהגרמנים יגיעו אלינו, שאינני מוכן להיות מושפל למות על הברכיים, שרצוני להילחם בהם בנשק. כשנוכחו שאני תקיף בהחלטתי, נתנו לי ללכת. באותם הימים החלה הנסיגה הגדולה של הרוסים מאדמת פולין. צירפו אותי ליחידת תותחנים ואחרי קורס מזורז בו למדתי כיצד להפעיל מערכות קשר  מוניתי כאחראי לתפעול הקשר בגדוד תותחנים סובייטי. ארבע שנים לחמתי בשורות הצבא האדום. השתתפתי בקרבות בדרום - רוסיה עד סטלינגד ומשם הועברנו לצפון - ללניגרד וסמולנסק. כאשר הרוסים החלו לנוע קדימה לעבר גבול פולין  הועברתי ליחידות צבא השחרור הפולני שבפיקוד הרוסים ושם השתתפתי בקרבות קייב, ז'יטומיר ...

שבועות של תחילת קיבוץ גבעת חיים איחוד, שנים 1952-54 רבקה חן משחזרת לפי התמונות (בעיקר של עמרם נבו) בעת חג השבועות, ביכורים כל גן/כיתה הסתדרו במעגלים.  על הבמה היו שערים של שבעת המינים, וליד כל שער עמדה בת חיננית. כל בת קיבלה אליה לשער את מי שבא מתוך המעגלים של הגנים והכיתות הנמוכות. את הריקודים רקדו כולם ביחד. ביכורים 1953, נערים ונערות במחול, צילם  עמרם נבו מי בתמונה? בנות מימין: חווי גוטקינד, גילה אייזנר, תלמה קרני (?), יוכבד צור (?), רביבה שמיר, אילנה רטר(?), אורה שיפמן (?) בנים מימין: עוזי יערי (?), שמעון הישראלי, (?), חנוך בן אור, יוסי כפרי, אמנון כפרי. כנראה ריקוד הפתיחה של חג הביכורים. "שאנו" שָׂאֵנוּ בְּתֹף, בְּכִנּוֹר וּבְחָלִיל! שָׂאֵנוּ בַּמָּחוֹל וּבַשִּׁירִים! חַגֵּנוּ כִּי טוֹב – הַךְ לוֹ, זֶמֶר! הַך בַּצְלִיל! שָׂאֵנוּ, זֶמֶר-חַג-שֶׁלַּכְּפָרִים... תְּפִלַּת שְׂדוֹתֵינוּ הִזְהִיבָה הַדָּגָן וְכֶרֶם וָגַן יִרְעַשׁ פִּרְיָם. פָּרוּ עֲדָרֵינוּ, לוּלֵנוּ – לָבָן. טַפֵּנוּ בְּרֶנֶן – הִנָּם! למי שרוצה להקשיב לביצועים של השיר ...

שנאתי גיוסים.  שנאתי את הפתק שנתלה על לוח המודעות בחדר האוכל, שהתריע על איסוף חברים מהרמפה  בשלוש וחצי או בארבע וחצי...  מי זוכר.  (בטח אחרי מנוחת הצהריים).  נסיעה קצרה לשדות,  חלוקת מעדרים -  הליכה איטית בגב שפוף,  מחפשת עשבים שוטים.  יאוש.  אבל תמיד בתוך זה, בזמן הגיוס -  קרו גם דברים טובים.  הטבע האינסופי של שדות מחולקים שורות שורות בחומים וירוקים. והצרצורים המהפנטים של כל החרקים הנעלמים כל כך מרגיע  ואחרי שאת פוסעת לבדך לאורך שורה ארוכה, העיניים באדמה החומה -  את מרגישה את הפתיחה השקטה, המרגיעה של הקשרים הכבדים שבראש.  המחשבות המידיות של מה שעכשיו ומה שמחר ומה שהיה הבוקר -  מפנות מקום לאחרות, רחבות יותר ואת מתמסרת אליהן בלית ברירה.  ציורים, שירים, סיפורים... הראש מתמלא באפשרות אחרת.  את, את אחרת. והרגע הנהדר שבו השמש מתחילה לשקוע והאויר נעשה צונן, חברי.  והעגלה עם מיץ הפטל הקר, והקרטיבים שקיבלנו אחרי.  העליה לעגלה, הנסיעה חזרה. הקלה.  הידיעה הפר...

טיפוסים ואנשים הם תמיד סם החיים של מקום. בגבעת חיים אפשר להתרפק עוד ועוד על סיפורי המקום ועל האנשים שחיו בו. מי לא רוצה לזכור את משה גרינשפן (שהחברים קראו לו משה ד'שוסטר), את מרים פרינץ המטפלת האגדית, את זיגי וטובה קאול, את שושנה ולטש, ברגרל וטושקה, יונה לנדסברג, מרסל, ג'ורג' – שבכלל היה חבר לא על תקן רשמי, שאול לאופר אחר-כך אופיר, שאול שיין הצבעי המיתולוגי, וחיים ידיד הגדול מכולם, פרי המקסים, ואינה, אוי איזו אינה.., ואליעזר הלברשטט החקלאי שהפך לטבח, דימיטרוף שביסס את ענף ההגברה, ומאז אנו זוכרים עד כמה קשה להיות איש הגברה, ועוד יותר קשה להסתדר עם אנשי ההגברה, ואהרון מדיני החקלאי העמלן, ורבקה רבינוביץ-קראוס, ויקסל שכמעט ולא הספקנו להכיר, והיד ממאנת להפסיק להזכיר עוד ועוד חברים וחברות שונים ומשונים. כולם היו אמיתיים, מיוחדים, כאלו שאין ולא יהיה להם תחליף. אז למה אני בכלל מתחילה להזכיר ובעצם למנות אותם? קודם כל כדי שהם לא ילכו לי ולנו לאיבוד, שכולם ידעו שפעם התהלכו כאן אנשים מזן מיוחד. וגם כדי לעורר בכם את החשק לספר לעצמכם ולדור הבא את סיפורי המקום. אז הנה, פתחתי דף ראש...

1. מגיעה לארכיון. מחוץ לדלת המנהלה מחכה לי שלט גדול של מפעל מג"ח, ועוד כמה קלטות. מעניין מי השאיר את הדברים. צריך לברר. 2. תמי הורוויץ שולחת לי סרט שניר בנה עשה על ההלוויה של אביו יענקלה. מעבר לזה שזה מקסים זה גם תיעוד שאין לנו בארכיון. כי גם לארכיון יש גבולות... לא מצלמים בהלוויה. היא גם שולחת ציטוטים של יענקלה מה-30 ואני מעלה לדף הנצחה של יענקלה . 3. פרופ' עוז אלמוג מבקש צילומים היסטוריים של אוכל בקיבוץ (כל מה שקשור לאוכל). אני שולחת לו ועל הדרך גם שואלת בעדינות - מתי תעשה לגבעת חיים איחוד תערוכה דיגיטלית...? עוז אלמוג בארכיון גח"א 4. באים לקחת מהארכיון הגדות. האם זה התפקיד של הארכיון להיות מחסן להגדות? לא בטוח. 5. פתאום מופיע גיסי בארכיון. שלום! אמיר רוטגולץ רוכב פעם בשבוע אצל יפתח באורווה. כי אין כמו האורווה של יפתח.     מאחר והוא צלם, והמצלמה איתו (כמובן) אני שואלת - אולי נצלם קצת פלקטים של מחזורים? יללא מתחילים להוציא     מהארונית ומצלמים. כמה מהתמונות נופלות ואני מדביקה אותם בדבק מיוחד. דבק גומי שארכיונאים משתמשים בו. איזה יופי, אוכל להע...

למי שמזדמן לארכיון של הקיבוץ נדמה ששולט בו סדר וארגון מקדמת דנא. אך האמת היא לא בדיוק אידילית כפי שנדמה. נכון, היום אנו עוסקים בהעברה לקבצים סרוקים של הרבה תיקים, יש לומר שלא כל ארכיון יכול להתגאות בקדמה כזו. אבל על רוב קידמה לא מכסה עבר שפעורים בו הרבה מאד חורים. חורים במובן של חומרים שלא נשמרו, נזרקו ואבדו לרוב מתוך תום לב, הרבה מתוך חוסר ידע ויחס של כבוד להיסטוריה. את המכתב הזה שכתב עמרם הישראלי בהיותו מזכיר לזאבה, אני מביאה כהמחשה עד כמה היינו מפגרים בתחום. בתאריך 2.5.1973 כותב עמרם הישראלי (מזכיר דאז) לזאבה שבמזכירות אושרה עבודתה כארכיונאית. ובינתיים, הוא כותב, "אושרו לך יום עד יומיים בשבוע". למי שתוהה – "מה, רק בשנת 1973 מתחיל הארכיון של גבעת חיים לפעול?" אסביר.  פינדה שפע עד אז היה פינדה שפע אחראי על איסוף החומרים. אהבתו לתחום השימור הביאה אותו לאסוף פריטים וקטעי עלונים של הקיבוץ. הוא עשה זאת כמעט בהתנדבות, וראשית הארכיון של גבעת חיים מושתת על אוסף זה, ולמעשה חופף להולדת הארכיון של בית טרזין שבו עבד פינדה. פינדה לא עסק במיון וקטלוג החומר לתחו...

פרויקט שחזור המחזורים של גבעת חיים איחוד יצא לדרך בתחילת החופש הגדול. גילי קרול עזרה לנו בחיפוש וארגון החומרים ונתנה תנופה לפרויקט החשוב הזה - תודה גילי! בשלב ראשון החלטנו שאנו רוצים לעלות לאויר כשיש לנו לפחות תמונה או שתיים מכל מחזור, שמות הילדים, שנת סיום יב', שם המחזור וכינוי הקבוצה. החלטנו ויישמנו... אז הנה לפניכם הפרויקט  ומה הלאה? התפקיד שלכם זה לדפדף, להנות, להזכר וכמובן להגיד לנו אם יש טעויות. חסרים לנו כינויי קבוצה לחלק מהמחזורים, ונשמח לקבל עוד צילומים! ומה עוד? הארכיון במצוקה קלה. מצאנו שיש שתי קבוצת אורן (למען הדיוק שלושה מחזורים ושתי קבוצות אורן...) בני מחזור כב', סיום יב' - 1978 אייזנר אמנון בן-אור צפריר  הישראלי (ארד) איילת זילברמן (גודרון) נעמי לוי רמי  מלי יואל קאול (שטקובר) אילנה קליימן (אדוריאן) קרן שמיר ניר  שרי חנן בני מחזור כג', סיום יב' - 1979 דוד עופר ורפל אורית  ליבני אלון  פרינץ דרור  קליין מיכל  קניץ אייל  רותם איתן  שוחט הדס בני מחזור מד...