ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

מתחלית פעמונית (ספטודיאה) – "עץ הידיד" סיפור אמיתי- לפני 18 שנה יצאתי לטיול חלומי בקניה ובאיי סיישל. הסתובבתי בין איים קטנטנים, מטעי תה, עצי מנגו ופפאיה, שיחי פיטנה סגולה, פריגטות עפו מעלי, מיני שחפיות מיוחדות קיננו על האדמה, צבי ענק התקדמו באיטיות, הרגשתי בגן עדן. בשמורת קוקו דה מאר אספתי זרעים מיוחדים, הטמנתי אותם באחד הכיסים וצירפתי לאוסף הפירות והזרעים שבביתי, ש... אסור בחוק! כשחזרתי לארץ חשבתי כיצד אוכל להנביט אותם ומיד היה לי ברור שרק נחום ידיד יצליח להנביט את זרעי המתחלית פעמונית. זהו עץ מקסים הפורח באפריקה וסיישל המכונה גם עץ הצבעוני או עץ הטוליפ ופריחתו נראית למרחוק בצבעי כתום להבה. נחום הסכים לאתגר זה, לקח את זרעי המתחלית, פינק אותם כראוי כי הרי הוא איש בעל ידיים ירוקות, שהוא לא יצליח במשימה? לאחר כמה חודשים זרעי העץ נבטו, צמחו והפכו לעצים קטנים. כמה מהם נטעו בקיבוץ והשאר ניתנו במתנה לגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב. היום אותם העצים פורחים ומרשימים ביותר, עצי המתחלית פשטו בארץ ובעונה זו נראים בכל מקום בפריחתם המדהימה, וכמובן פרט משגע ליד חדר האוכל שלנו. הא

זיגי במדידות בשדה אחרי הפילוג טובה קאול נשארה נאמנה לקיבוץ המאוחד. זיגי קאול , בעלה,  עבר לעבוד בנקודה החדשה של האיחוד אבל חזר לישון במאוחד.   אליהו, שכולנו הכרנו כיד ימינו של זיגי במשך שנים, כבר אז עבד במטבח של המאוחד, עד שזיגי לקח אותו לעבוד איתו באיחוד. זה היה זיווג מיוחד, שהמשיך עד מותם. זיגי ואליהו בעבודה פעם באו לביקור בקיבוץ ההורים של מרים שרון - משפחת ירדן.  כיאה להולנדים חרוצים הם ביקשו לעבוד.  אימא של מרים עבדה במטבח, האבא הצטרף לענף המים, לעזור לאליהו.  אליהו דיבר פרסית ועברית; אבא של מרים הולנדית בלבד, אבל הם הסתדרו, יתר על כן ממש התיידדו.   בשפת הגוף והרבה תנועות ידיים יצרו קשר.  הם  עבדו ביחד בחצר המים בעבודות שונות.   היה אז הר של חתיכות צינורות פוליאטלין שחורות באורך של 6- 5 מטרים שנשארו ללא שימוש אחרי שינוי שיטת ההשקיה בפרדס. זיגי המציא שיטת הלחמה כדי לחבר את החתיכות. הוא בנה פטיש עגול שבצד אחד היה קצת קטן מהקוטר החיצוני של החתיכות ובצד השני גדול במקצת מהקוטר הפנימי של הצינור ברוחב גדול יותר. חיממו את הפטיש עד שהיה אדום, ודחפו את החתיכה לצד הקטן וקוט