ארכיון קיבוץ גבעת חיים איחוד

הנה סרטון קצר ומתוק שהכינו סטודנטים של מחזור א' לתעודת ארכיונאי מורשה. לכניסה

*הוקרא במנהלה בהרמת כוסית לראש השנה 2019 קודם כל שנדע מאין באנו ולאן אנו הולכים. שאנשים יקראו את הבלוג של הארכיון, ושחנוש לא תתלונן שלא קוראים אותו. שכל מי שרוצה כבר להכנס לאתר יצליח לעשות זאת ללא בעיה, ואפילו על הדרך יקרא כמה פרוטוקולים, יציץ בסרטים ויהיה מוצף בנוסטלגיה מתקתקה או שלא... שכל מי שרוצה דרכון פורטוגלי יוכל לבוא לארכיון וימצא את תעודת הלידה של סבא או סבתא שלו. שכל מי שרוצה להגיב בפייסבוק ייקח נשימה ואז יכתוב מה שהוא רוצה אבל בדרך ארץ. שכל מי שרוצה מידע על המשפחה או צילום אבוד יבוא לארכיון ויזיל דמעה קטנה של געגוע. שכל מי שרוצה לפרסם בבתוככינו יעשה זאת בקיצור ולעניין, וכך גם בסמס. את המגילות השארנו בים המלח. שכל מי שצופה במודעון, לא יתקל בבעיה טכנית, שאף ותיק לא יצטרך להתקשר ולהגיד שהמודעון תקוע. שכל מי שמצלם בקיבוץ יעביר את החומר לארכיון כדי שישמר לדורות הבאים. ושכל מי שרוצה לכתוב לעלון יפנה לליאור אסטליין או שלמה כהן.

ישבנו עם דן שגיא לשמוע קצת על הבחירות בעבר בקיבוץ. במאמר מוסגר נאמר שדעותיו של דן הן על דעתו בלבד כמובן... בני הדור השני בשנים הראשונות בגח"א היו מעורבים פוליטית באירועים שונים - החל מכינוסי "אחד במאי" בהשתתפות במצעדים, מופעים וקישוט הקיבוץ, ועד לבחירות. אחד במאי גבעת חיים (מאוחד) - יריית אבן פינה לבנין "הפועל" למעשה היו שני סוגי מערכות בחירות - לכנסת ולהסתדרות. אנשים שכחו שיש להסתדרות מערכת פוליטית, שהיום לגמרי מנותקים ממנה כי אנחנו לא חברי הסתדרות. חברי ההסתדרות בחרו מפלגות פוליטיות, וכולם היו מעורבים בשתי המערכות. בחירות להסתדרות 1989 בתוכנו המעורבות התבטאה בהדבקת פלקטים וכרזות בכבישים, בצמתים, על קירות בתים בערים ועד הסעת בוחרים לקלפי. הנערים הצעירים גם חילקו פתקי הצבעה. "בתור צעירים היינו חלק בלתי נפרד מהבחירות" אומר דן. הרשמה (בחירות בשנות ה-80) למתנדבים פעילים ביום הבחירות - המארגן ישראל כץ הזיכרון המוקדם ביותר של דן הוא בערך בשנת 1954-55 – "הייתה מערכת בחירות ונשלחנו להדביק פלקטים של מפא"י (אלף גדול). ל...

הצבעתם לאחרונה בקלפי הממוחשב במזכירות? אם כן, אולי במקרה חזו עיניכם בתמונה התלויה מצד שמאל. שמעון הישראלי שיושב ברוב המקרים בקלפי הממוחשב מסתכל על התמונה הזו כל פעם ושובר את הראש... מי גר בבתים הללו היום? ומי גר בהם פעם? מדובר בצילום משנת 1953, שבו נראים 11 מתוך 13 בתי הקיבוץ הראשונים, ממזרח לדרך המובילה לפעוטונים וגנים,  לא רחוק מהמרפאה הישנה. הבתים צולמו לפני שנבנו כל הבתים של שיכון א', וצולמו ממגדל המים. מרחוק רואים את בתי המעברה שלימים הפכה לאליכין. ממערב לבתים הללו שכונת הצריפים שלימים הפכה לשכונה הדרום-מערבית. היום הוא הגיע לארכיון אחרי שפיענח את התעלומה... הנה לפניכם התמונה עם מקרא מסודר של המשפחות שגרו בבתים פעם, וגרות שם היום. שמעון גם מסביר שהנחת אבן הפינה היתה במקום שמוסמן בית מס' 6 (שכל השנים גרה בו עליזה שילר). שמעון - אתה אלוף. מודים לך בשם הארכיון וקוראי הבלוג. יש ללחוץ על התמונה כדי להגדיל

אוסף מרתק של ברכות לחתונות. כן, כן כך זה היה פעם... פעם השקיעו בברכות. רובן נכתבו על ידי עדי נחמני, חנהל'ה פרנקל וגם משה נתיב. חתונת אורי ונורית ג' תמוז תש"ם 17.6.1980 לרגל החג – מעשה בדייג הוא בן אדם צנוע וענו ונח, מין צדיק בדורותיו רוק   וותיק שבמיטב שנותיו דיג בודד אשר מעת לעת נהג לדוג בים הרחוק או-באגם שקט ולאו דווקא במים עכורים ויום אחד פתאום לכד כמסופר באגדות וסיפורים- דגת-זהב מגזע מצוין בקרבתו הקיבוצית-במעין! ראה אותה ניצבת ממולו- והתאהב בה כל-כלו אכן ניחן בטעם משובח. ולפיכך מיד ברך "הרי את מקודשת" (מי כאן לכד, ומי נלכד ברשת? בעצם, מה חשוב? הבדל של מה-בכך), ודאי, היחסים שבין בני הזוג לא נתפשים כ"דיג" בדיוק; קשר יותר הדוק השניים קשורים: של יציקת בטון- מטעמים ברורים בחרנו בדמוי משטח הבניין_. יבנו אפוא ביתם יפה וחם-איתן אצלנו פה, בית מוקף גנה המתאימה תמיד גם לפריחת נורית שתקלט, תגדל ותתרבה (מכל בחינה!)- זאת אחריות, אורי, אישית וציבורית. בשעת הניחכם את אבן-הפינה שאו ברכה שניכם, הז...