רשומות

מוצגים פוסטים שתואמים את השאילתה משפחה

התאהבתי בך - חתיכה מפח / היידי עפרון

תמונה
נכנסתי ל"מול הלול", חנות היד השנייה במתחם בגבעת חיים איחוד. ישר היא מצאה חן בעיני. היא קרצה לי במתכתיותה החיננית. אפילו היה כתוב עליה " אדית אקשטיין ". הלכתי. חזרתי. לא יכולתי פשוט להשאיר אותה בחנות. כי אם אני לא אקח אותה, אולי מישהו אחר ייקח אותה הרחק מכאן. מכור מחצבתה. אז קניתי אותה. את המנשקה של אדית אקשטיין. חשבתם שזו המצאה שלנו? תחשבו שוב... באנגלית קוראים למתקן Tiffin carrier או dabbas Tiffin הוא כינוי בהודו לארוחה קלה באמצע היום. מי שביקר בהודו בודאי ראה כיצד הם סוחבים עם זה אוכל במנות. משתמשים במתקן זה גם בברזיל, מלזיה ואינדונזיה.... והונגריה. פעם גם השתמשו בה בגרמניה אבל כיום כבר לא. אולי משם זה הגיע אלינו. באינטרנט מצאתי את המנשקה למכירה ב-250 ש"ח (אני שילמתי פחות!) האמת, כבר כתבתי על המנשקה בפוסט אחר בבלוג זה ... אבל כנראה שיש לי חיבור מיוחד אליה אז חזרתי אליה שוב... מנשקות במטבח דיאטה גח"א את הסיפור הנחמד הבא מצאתי באתר אנשים של פרופ' עוז אלמוג: "לא כל הח...

תמונת מחזור / ארכיון, היידי עפרון

תמונה
  מזמן לא כתבתי בבלוג וזה עצוב כי בראש שלי דווקא יש המון סיפורים ודברים מעניינים. אולי זה סיפתח לעוד סיפורים, זיכרונות ותמונות. לאחרונה נפגשו חברי קבוצת אורן (מחזור מ"ד) לפגישת מחזור.  בווטסאפ כתבו לי:  הי היידי, מה נשמע? את יודעת אם יש דרך לאתר בארכיון את הצגת בר המצווה של קבוצת אורן? הקבוצה שלנו וגם את חג המשק? סיימנו יב בשנת 2000 והצגת בר מצווה היתה בשנת 1995. אנחנו פשוט עושים מפגש מחזור בשבוע הבא. פגישת מחזור מד קבוצת אורן במשך השנים שאני בארכיון נפגשתי בכמה וכמה מפגשי מחזור ותמיד מעניין אותי הרצון של חברי הקבוצה להיפגש אחרי כל כך הרבה שנים. דווקא הפגישות מחזור של אנשים מבוגרים אפילו יותר מעניינות. אלה שגדלו לפני המעבר מהלינה המשותפת ללינה המשפחתית בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. מחזור טו אני מסתכלת על תמונות המחזור הישנות בארכיון ורואה ילדים עומדים בשורות - שורה ראשונה, שורה שנייה, מישהו מחייך, מישהי מסתכלת הצידה, המטפלת עומדת לידם. אבל ככל שאני חושבת על זה יותר, אני מבינה שלא תמיד אני מסתכלת על כיתה או על קבוצה אלא על סוג של משפחה. במיוחד אלה שחיו ביחד עד שהלינה המ...

מכתב מרון ארזי לארכיון - שימור זיכרון זלפי, מנשיה

תמונה
גח"א (שטחים חקלאיים במזרח) יושבת על שני כפרים ערביים. האחד נקרא (נדמה לי) מנשיה והשני ידוע יותר נקרא זלפי (זלפא או זלפה). הראשון (מנשיה) היה בין המרכז-המסחרי וקופ"ח והאצטדיון (איפה שהיתה המכוורת של משה-דייג) לכיוון פרדס זלפי. היו שם טרסות והלכנו לקטוף שם סברסים. בתקופתי כילד - לא זוכר שם מבנים. השני - זלפי (בעיקר באזור הפרדסים של מהדרין) היה עוד בנוי חלקית בילדותנו. הלכנו לגבעה הרבה פעמים. גם שם היו סברסים (?), אבל היו פטריות ונרקיסים כלניות וחרציות. במשך הזמן האבנים משם נעלמו. אולי לגינון בישובים? היום אין יותר זכר. הענין הוא שגם במשק (אני האחרון שקורא לגח"א משק?) הולך ופוחת הדור ויש פחות אנשים שזוכרים את המקומות האלה. בארכיון אין כמעט איזכורים ובאוסף התמונות אין תמונות קשורות. אני חושב שאיכשהו יהיה מעניין וחשוב גם בשביל ההיסטוריה לאסוף חומר אפשרי ממי שעדיין זוכרים ולשמר אותו. אמא שלי פירסמה לפני כמה שנים בעלון את סיפור התפנות התושבים. שההגנה באו לגח"מ והתכוונו להפחיד את התושבים (ואולי להעמיס משם פרות?) אז אנשי ג"ח העסיקו אותם ונתנו להם גוד-טיים ...

כרוניקת הדואר בגבעת חיים איחוד /צוות הארכיון

תמונה
בפורום הארכיונאים ביקשו לקבל מידע על היסטוריית הדואר בקיבוצים.  ארכיונאים הם למעשה עם של לקטים ובלשים, ובקשות כאלה מתקבלות בברכה.  להלן הכרוניקה של הדואר בקיבוצנו שלוקטה מהמקורות שבארכיון.  את הלקט ההיסטורי חותם סיפור נחמד של רחל נחמני על הסבא שלה - "סבא נחמני" שחילק דואר ועיתון בשנים הראשונות של הקיבוץ. *תוספות והערות יתקבלו בברכה אצל צוות הארכיון. 22.01.1954 -  לתשומת לב החברים: לרגל העלאת תעריפי הדואר אנו מבקשים את החברים להשתמש בעיקר בגלויות לכתיבה בפנים הארץ. לחו"ל בדואר-אוויר אנו שולחים אך ורק איגרות. מכתבים ישלחו בדואר רגיל. 06.02.1954 - לתשומת לב החברים! החל מהראשון לפברואר הועלו במידה ניכרת תעריפי הדואר גם לחו"ל. החברים מתבקשים להתחשב בכך. 22.01.1955 - הסתיים המו"מ עם הנהלת הדואר ביחס להתקנת טלפון במשקנו. ההתקנה תעלה 1400 ל"י, ותבוצע עוד בחודש ינואר. 13.02.1955 - בימים אלו הודיעה לנו סוכנות הדואר שעובדים בהתקנת קו הטלפון למשקנו. יש לצפות לכך שבימים הקרובים יצלצל לראשונה הטלפון אצלנו. מספרנו יהיה: חדרה 347. אף סוכנות דואר תקום אצלנו בקרוב, לעת-ע...

תכנון נוף קיבוצי במציאות משתנה (מוקדש לחג האילנות) / יובל דניאל

תמונה
העץ בשרות "הפרויקט הציוני" מאת יובל דניאל, יד יערי  (משולב עם צילומים מהקיבוץ שלנו) אני מביט בציורי אמנים - צליינים בני המאה התשע עשרה (כדוגמת הצייר דיוויד רוברטס והצלם פליקס בונופיס) וא"י ביצירותיהם שוממה, מועטה בעצים. במלחמת העולם הראשונה, הושמדו מעט מהעצים שהיו נטועים  בשטחי הארץ לטובת מכונת המלחמה הגרמנית - טורקית. עדרי העזים שהיו בחזקת הרועים הערבים לא הוסיפו נחת ובריאות לעצי ושיחי הארץ, הם נאכלו בתיאבון ללא רחם. בשנת 1898 מגיע לא"י חוזה המדינה תיאודור הרצל, כדי לפגוש את הקיסר הגרמני וילהלם השני במטרה  לשכנעו לקחת חסות על ההתיישבות היהודית בא"י. בדרכו לירושלים עוצר הרצל במוצא ושם הוא בוחר לטעת עץ ברוש (לא ארז כמו שחשבו בשעתו) כסמל לשאיפה לאומית – ציונית (נשיאי ישראל לדורותיהם נהגו לשתול בארזה כל אחד בתורו ברושים וארזים).  חלוצי העלייה השנייה כחלק מהפרויקט הציוני, לוקחים  את גורלם בידם ומחליטים לעלות לא"י (גם ללא עזרת המשיח...), להתיישב בה, ולהקים בה נקודות יישוב. מה יותר סמלי וציוני מאשר לנטוע עצים כחלק מהבית, כחלק מהפרחת שממת הארץ. את המציאות ה...

ארכיון

הצג עוד